לפעמים גם פירות הדר זה יותר מדיי.

כמה שזה מהנה.

לשבת סתם ככה באמצע הלילה ולדעת שכלום לא חשוב מספיק כדי להתנתק מהמצב הזה.

להניח לי בצורה מושלמת לשקוע בהזיות שלי ללא שמץ של יסורים. כי אני נהנית מזה רק זמן מוגבל מאוד במהלך השבוע. ובגלל זה, זה כ"כ בסדר. בשאר הזמן אני טרודה בטרדות היום הלגיטימיות לגמרי, ורק כמה שעות בשבוע נכנסת למחול הטרוף הזה שוב. ככה זה טוב.

ברגעים כאלה אני יודעת שאני אהיה בסדר.

ושלמרות הכל ואחרי הכל אני לא מפחדת מכלום, ופתאום התחושה הזאת מציפה אותי.

וממלאה את החלל הזה שבי שבמצב המוכר משכין בתוכו רק ריקנות ועצב טהור.

 שום דבר כמעט לא יכול עליי.