משחרר לחץ

נשמע מעניין, הנושא החם הזה. אני אנסה.

ברור שעשרה ספרים לא ממש מיצגים אבל בכל זאת.

מדריך הטרמפיסט לגלקסיה. אחרי שקראתי אותו לראשונה בגיל 18 נדמה לי, הבנתי שאין גבולות לספרות.

מילכוד 22. תאור מדויק של החוויה הצבאית. נדמה לי שזה הספר הראשון שקראתי שבו קופצים קדימה ואחורה בזמן בלי אזהרה. יותר מאוחר הצטרף גם בית מטבחיים 5. שם לפחות זה היה מנומק.

שר הטבעות. אני חושב שרוב ספרי הפנטסיה שקראתי ונכתבו אחרי היו מבוססים, לפחות בחלקם, על היסודות שבנה טולקין.

מובי דיק. עכשיו החלטתי שצריך לקרוא אותו שוב. משום מה קשה לי לעכל שגיבורי הסיפור הקודר הזה אמריקאים.

דון קישוט. אין כמו סרוונטס. פשוט נהדר.

ג'ינגיס חאן כובש הערבה. לא יצירה ספרותית מדהימה אבל בתור ילד הושפעתי עמוקות ועד היום אני חולם לרכב על סוס בערבות מונגוליה.

Even cowgirls get the blues. הספר הראשון של רובינס שקראתי והכיר לי את האמונה באירופה שלפני הנצרות ואפילו לפני היוונים. ספר שהגיבורה שלו היא תופסת טרמפים מקצועית חייב להיות ברשימה.

רוח מצפון. גם רוברט גרייבס אוהב לספר על האלה הגדולה. למעשה קראתי את זה לראשונה לפני הספר הקודם, אבל אז לא הבנתי את עניין האלה.

הרצוג. סול בלו הכניס אותי ישר להלך הרוח התזזיתי שהגיבור היה נתון בו בתחילת הספר.

שלושה בסירה אחת. אחד הספרים הכי מצחיקים שאי פעם קראתי. ויש גם חכמת חיים.

זהו? נגמר? יש עוד הרבה. אולי בעתיד יהיה עוד נושא חם כזה...