משחרר לחץ

עכשיו אסיים את רשימת המפלגות הקטנות והלא מדוברות.

אור:

מפלגת מרכז ליברלית (עוד אחת?). דוגלים בהפרדת הדת מהמדינה, בשוויון זכויות וחובות (עוג מפלגה שבעד שרות חרדים בצה"ל), באיחוד מערכת החינוך לכזו עם תכנים הומנניים (ז"א חילוניים) ואפילו בהגנה על בעלי חיים.

באמת צריך עוד מפלגה במרכז הפוליטי?

צדק חברתי:

הוקמה במקור ע"י ארקדי גיידמק. בינתיים הוא פרש ממנה. דוגלים בסדר יום חברתי, חינוך, צמצום העוני, חלוקת נטל מס ומשאבים צודקת יותר וכו'. אולי הם לא יאהבו את ההגדרה שלי, אבל הם נשמעים די שמאלה מבחינה כלכלית וחברתית.

חיים בכבוד:

גם בעד צדק חברתי. דומים, מבחינת התכנים לפחות, למפלגה הקודמת.

מורשת אבות:

המפלגה שהקים הרב בא-גד. לצערי הוא כבר לא במשחק. הוא היה המועמד ההזוי האהוב עלי. הם מגדירים את עצמם כמפלגה ביטחונית-חברתית. יש להם שאיפות נעלות - להיות מפלגת שלטון. בעד ממשלת אחדות רחבה, הגנה על הדמוקרטיה, פיתוח הצבא (יותר מעכשיו?) , שלום עם השכנים וכלכלה חזקה.

כח להשפיע:

אמנון יצחק מנסה להיות עובדיה יוסף.

ברית עולם לגאולת ישראל:

רוצים לחדש את הברית עם הקב"ה. מה זה אומר לעזאזל?

ראש המפלגה, עופר ליפשיץ, אינו אדם דתי. הוא גר בקיבוץ אפיקים. לא ברור לי אם הוא חבר קיבוץ או לא. למרות שאינו דתי הוא מאמין ורוצה להשתית את החיים שלנו והחוקים של המדינה על דבר התורה.

אני מאחל לו בריאות וחיים ארוכים.

דור:

הגמלאים מחדשים ימיהם כקדם. רפי איתן חושב כנראה, שכל האזרחים סניליים כמו המגזר שאותו הוא מתימר ליצג. לפחות הפעם הוא רק נשיא המפלגה ולא מועמד.