פתגם ידוע אומר, שזה שאני פראנואיד, זה לא אומר שלא רודפים אחרי.
באחד הימים בשבוע שעבר נתקלתי באתר הארץ בשתיים שלוש כתבות שמדברות על מעקב אחרי אנשים בעזרת אתרים ורשתות חברתיות.
בכתבה הזאת, מסופר על עובד מיקרוסופט, שכתב בלינקד-אין על מה הוא עובד. בלוגר שכותב בעיקר על מיקרוסופט עלה על זה ודלה משם פרטים שלמעשה היו אמורים להיות חסויים באותו שלב. הסיפור התפרסם ומיקרוסופט כעסו וכו' וכו'.
המקרה הזה מדבר על אנשים פרטיים שמוצאים פנינים וחלקי פאזל מפוזרים ברשת ובעבודת נמלים, אפשר לומר, מצרפים אותם לתמונה גדולה. זה עוד איכשהו תמים.
מקרה אחר הוא תוכנה, שיודעת לנטר כמויות אדירות של מידע מתוך הרשתות החברתיות. על תוכנה כזאת מסופר בכתבה השניה. התוכנה יודעת לזהות דפוסי התנהגות של אנשים ואפילו לחזות מה הם עומדים לעשות ומתי. כמובן שהתוכנה, RIOT, היא נקראת, מפותחת ע"י יצרנית נשק ובשיתוף עם ממשלת ארה"ב. זה כבר בסקאלה אחרת מבלוגר שמבלה ימים שלמים מול המחשב וקורא כל פית מידע על נושא מסויים. זה בהחלט מדאיג מבחינת פרטיות המשתמשים.
הדוגמאות הנ"ל משתמשות במידע שאנחנו מעלים באופן פומבי לרשת. ישנם כלים אחרים, שיכולים גם לגלות מה שעובר בערוציפ פרטיים לחלוטין, למשל אימייל או צ'אט. כמו כל דבר שנסתר מהעין, גם הכלים האלה הרבה יותר מפחידים.