באחד מימי השבוע האחרון חל יום הפליט הבינלאומי. למדנו ביום הזה, שמספר הפליטים ברחבי העולם בשנה החולפת הגיע ל 50 מליון איש. זה המספר הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השניה.
באחד מהראיונות בטלוויזיה (הזרה, כמובן) שמעתי את המרואיין מסביר שהתחילו לאחרונה סיכסוכים חדשים, בעוד שסיכסוכים ישנים יותר לא נפתרו עדיין. לכן מספר הפליטים גדל. התחלתי לחשוב לעצמי: אולי הסיכסוכים לא נפתרים כי לא נותנים להם להסתיים בדרך טבעית?
ברגע שמתחילה מלחמה, או מרד או משהו כזה, מיד המעצמות והאו"ם מתחילים לדבר על פתרון דיפלומטי. אפילו אומרים שזה הפיתרון האפשרי היחיד. אפילו במקרה כמו מלחמת האזרחים בסוריה, שברור שאף אחד שם לא רוצה להפסיק להלחם (עדיין) עד שיושג ניצחון, גם שם מדברים על פיתרון דיפלומטי.
אני יודע שזה נשמע אכזרי, אבל אולי לפעמים עדיף לתת לצדדים הלוחמים פשוט לעשות את זה - להלחם?
זה עדיין רעיון בוסרי מאד אצלי. בד"כ על נושאים שנראים לי טעונים וכבדים אני חושב הרבה לפני שאני כותב עליהם. הפעם לא. הפעם אני ישר זורק את הרעיון לאוויר. אולי בעיות הפליטים יסתיימו יותר מהר, בתקווה עם חזרתם הביתה, אם יתנו למלחמות למצות את עצמן ולדם להישפך.