קראתי בווינט את הכתבה הזאת, שבה נעה בנוש מדברת עם דנה סורקין, שאחותה ענבל נרצחה לפני שלוש שנים ע"י בעלה.
באמת סיפור טראגי. כמו כל מקרה כזה שבו אישה נרצחת ע"י בעלה. גם כאן הן מדברות על סימנים מוקדמים. איך אפשר לדעת מראש? מתי צריך לברוח מקשר כזה, שלא מוביל לשום מקום טוב?
מספרים לנו על ארגון משפחות נרצחים ונרצחות, שעוזר למשפחות במצב דומה. באמת טוב לדעת שיש כזה אירגון, שנותן תמיכה במצבים קשים שכאלה.
מה שמפריע לי ולדעתי גם מונע מציאת פיתרון למשברים האלה הוא חוסר ההידברות עם גברים בנושא. המראיינת אישה. המרואיינת אישה. יו"ר האירגון הנ"ל גם היא אישה והיא מספרת על הרצאות שהיא מעבירה לתלמידות בית ספר.
אבל חברות, הרציחות הללו קרו בגלל משבר קשה או אישיות מופרעת של הגבר. אין מה לעשות, כדי להבין מה קרה צריך (גם) לבדוק מה עבר על הגבר, שהביא אותו לרצוח.
ריב או משבר בין בני זוג משפיע גם על החצי הגברי של הזוג. באופן אישי חוותי כמה פרידות מבנות זוג. לשמחתי אפילו לא פעם אחת עברה בראשי המחשבה לפגוע בה באופן פיזי או אחר. אבל היה קשה. היה משבר והרגשה קשה מאד. אני יכול להבין איך במקרים מסוימים אדם מתדרדר למחשבות ומעשים קיצוניים. לא תמיד אפשר לדעת מראש. לא לכל אחד עם פוטנציאל כזה יש "עבר" או "נטיה" ברורה.
אז אולי הדרך למניעה היא להתרכז דוקא בגבר ובבעיות והקשיים שלו. ללמוד ולהבין יותר לעומק את התהליכים והמניעים. אולי למצוא סימנים מוקדמים, שלא ברורים כלכך כמו התנהגות אלימה.