משחרר לחץ
בלוג של ביקורת. על סרטים, חיים, מתים ומה שיבוא. |
| 9/2005
מה יש להן
עוד ביקורת של אישה זועמת על פרסומת
עמליה רוזנבלום כועסת על פרסומת לתחבושות היגייניות, שלטענתה נגועה בשנאת נשים.
אני רוצה לדבר על הביקורות על הפרסומות באופן כללי.
חבר'ה, אין לכם מה לעשות ?! אלו רק פרסומות! הן לא באו ללמד אותנו
משהו על החיים. הן לא גורמות לאף אחד לשנות את דעתו על עיניינים כמו
פוליטיקה, חברה או מוסר. הן רק מנסות לשכנע אותנו לקנות מוצר.
באמת!
פרסומות בטלויזיה הן מטבען קצרות וממצות. יש להן, או ליוצרים, ליתר דיוק, רק 30 שניות בערך כדי להעביר את המסר.
לכן הם לא מנסים ליצור אצלנו מחשבות מעמיקות או דעות על העולם.
להיפך. הם משתמשים במה שאנחנו כבר יודעים או חושבים כדי להעביר את המסר.
שימוש באסוציאציות היא שיטה קלה ובטוחה כדי להעביר מסרים. אסוציאציה לא יוצרת לנו דעות.
היא משתמשת בכאלה שכבר קימות אצלנו.
וחוץ מזה, פרסומות לא מנציחות כלום. הן זמניות בדיוק כמו המוצרים שהן מוכרות.
במיוחד בתרבות שלנו, שתמיד שואפת לחידושים ולשינויים.
עוד חודשיים יצבעו את הכנפונים של התחבושות האלה באדום ובירוק וימכרו אותן
בתור מוצר חדש, מרגש ושונה. ובשביל זה יעשו... נכון, פרסומת חדשה.
אז חברים, זו רק פרסומת. במילא עדיף להחליף ערוץ כשמשדרים אותן.
אם רוצים להתלונן על משהו, עדיף על הזבל שמשדרים בין הפרסומות. שם נמצאים לפחות חלק מהאשמים האמיתיים.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
