משחרר לחץ

בלוג של ביקורת. על סרטים, חיים, מתים ומה שיבוא.

9/2005

כשנמחק לך קטע

סוף סוף יש רעיון, יש נושא מדליק לכתוב עליו.
אתה יושב ושופך את ליבך ומחשבותיך למקלדת. מתקתק במרץ.
גומר לכתוב, עובר לבדוק שאין טעויות והכל ברור ונכון.
מרגיש הקלה. מרגיש מרוקן.
לוחץ על כפתור "שמור"....
הקטע נעלם. לא נקלט בבלוג. אי אפשר לחזור לדף בו כתבת אותו.
אתה מרגיש חסר אונים, מרומה, נבגד.
אתה מנסה לשחזר לעצמך מה כתבת... אין, נעלם.
הרי בשביל זה כתבת, להוציא הכל מתוכך. עכשיו זה איננו.
כל ההשקעה - הכל היה לחינם. הרי הוצאת כאלו פניני חכמה.
הכל היה כתוב במשקל נכון, הביע בדיוק את מה שרצית.
כמעט שירה.
ועכשיו - כל שחזור יראה לך לוקה וחסר השראה..........

אל תשכחו, ילדים, תמיד להעתיק לקובץ נפרד את הקטע מיד לאחר שסיימתם את כתיבתו.

נכתב על ידי , 24/9/2005 21:15 בקטגוריות הגיגים ללא משמעות
הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

<< לקטע הקודם

לבלוג המלא

לקטע הבא >>

כינוי:

מין: זכר

תמונה

הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסטאטלר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סטאטלר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים
	חפש בבלוג זה