החיים זה ג'ונגל אחד גדול

התקפים

אין מצב שלא קרה לכם לפחות 10  פעמים בכל החיים שלכם התקף מסויים ולא התקף בריאותי ולא פיזי אלא נפשי
זה משהו שלא ממש בא בהזמנה אישית , הוא לא בהכרח רצויי , יותר נכון הוא אף פעם לא ממש רצויי אבל אם תרצו או לא הוא מגיע בסוף
שני ההתקפים שהכי נפוצים אצלי בזמן האחרון זה התקף עצבים ונוסטלגיה

1.התקף עצבים , אני מאמין שכולם יודעים במה מדובר אצלי זה טיפה יותר מורכב , אני יגיד לכם את האמת אני לא בתקופה מזהירה במיוחד, המון בעיות , מחשבות מטרידות ובקיצור בלאגן אבל הכי מתסכל זה שכבר המון זמן דברים מושגים אצלי בדרך הקשה , אני לא מאלו שהתרגלו לקבל כל מה שהם רצו בקלות ותאמת אני מעדיף לפעמים להרגיש שבאמת התאמצתי כדי להשיג משהו אבל גם לזה יש גבול ובזמן האחרון המאמצים עוברים יותר מיידי את הגבול (הזמן האחרון הזה זה חצי שנה )
נדמה לי שאני במין סוג של מלחמה נגד   תסריט החיים שלי , יותר מיידי מכשולים ודברים שמורידים את המצב רוח לריצפה קורים לי (כל האלו שעכשיו חושבים על פוסט צומי , שנו את המחשבה שלכם , אני לא רוצה ולא צריך שום " יהיה בסדר " )
בגלל המצב הזה דברים אצלי משתנים , לא הרבה שמים לב לזה באמת כי אני לא רוצה שיראו שזה קורה , היו ימים שהייתי כבויי כמו איזה  פריק שחתך לעצמו כבר חצי יד והולך להתאבד , היו ימים שזה נרגע יותר וככה גם אני השתנתי בהתאם ,פעם זה לא היה ככה פעם
לא היו שעות ותקופות שאני לא  היה מכיר את עצמי
דברים טובים שראיתי בעבר מתגלים לי דברים רעים וההפך
כך מגיע ההתקף שנקרא התקף עצבים ואצלי הוא מתחזק יותר מיידי וכשאתה יודע שלהתעצבן זה לא עוזר אז אתה מעדיף להשתנות ולהתרחק מכל מי שחשוב לך

2. התקף נוסטלגיה , ההתקף היותר חביב זה שיכול לעלות לך חיוך רחב , לצחוק באמצע הרחוב בלי שיבינו למה והכל בגלל שנזכרת במשהו  או לחלופין ..להגיע למצב של דאון..
חחח מצטער על הפסימיות והגישה האפורה אבל אצלי בחודשים האחרונים יותר נזכר ברע , את הדברים הטובים אני יותר שוכח לא בגלל הנטיה של אדם לשכוח את הטוב אלא בגלל שלא היה לי הרבה מזה בתקופה הנוכחית
אלו דברים בעצם תמיד מזכירים לנו את העבר ..?
בדרך כלל זה מקומות שאתם חוזרים אליהם אחרי הרבה זמן , , מנהגים ישנים שעשיתם וסתם מתי שמשעמם , אבל .. הכי עיקרי אצלי זה דווקא שירים, אני מקווה שאני לא המוזר היחיד אבל אצלי כמעט וכל שיר מזכיר לי משהו אחר במיוחד סוגים של תקופות, בגלל המצב השירים שיותר קרובים אליי עכשיו הם אלו של התקופות הרעות , כנראה שאני  לא מסוג האנשים שלהיזכר  בהיסטוריה שלהם ולחיות בה כל הזמן
גורמת להם להמשיך האלה ולא להתייאש
ההתקף האחרון שלי היה אתמול שחזרתי מהתחנת רכבת וחיכתי לאבא שלי שיאסוף אותי משם , ישבתי על שפת המדרכה ,לא היו הרבה אנשים ולאט לאט מצאתי את עצמי יותר לבד ועם הזמן  כבר כמעט וכולם עלו למכוניות והאוטובוסים ונעלמו , הקור התחזק והשירים ששמעתי לפני שנה חזרו והם הביאו לי מן צמרמורת כמו של רוח מהעבר שבאה מאחורה , התחלתי לראות את עצמי בכל מיני מקרים שהיו לי משנה שעברה , מקרים שהיו משמעותיים וחלק גרמו לי להתגעגע אבל הרוב גרמו לי לאיזה עצב שישאיר צלקת בזכרון לכל החיים שלי במיוחד נזכרתי בחורף האחרון שהיה לפני שנה ,גם היום זה קורה לי ..

לסיכום אני חושב שכל אחד מאיתנו עובר בחיים שלו תקופות עצובות ,כאלו שגורמות לו לרצות לברוח מכל העולם , בסופו של דבר התקופות האלו נגמרות  .. רק אני לא רואה את הסוף של התקופה שלי , אני יודע שבסוף זה או התסריט או אני יישבר זה רק עניין של זמן מי ייפול ראשון

אם מישהו באמת היה יודע מה עובר עליי  ובאמת באמת מבין אותי אולי דברים היו פשוטים יותר בשבילי .. אבל גם אם זה למדתי כבר לחיות   

לכולם שיהיה שבת שלום , סוף שבוע רגוע
ושבוע טוב , עם בשורות טובות וחיוך על הפנים

(שוב פעם : אין צורך בעידוד לצערי הוא איבד את האפטיקביות שלו לפני 4 חודשים)

Yellow Tiger