מילים.

מחרתיים בבקו"ם.

שלווה, משום מה, אע"פ שאין לי מושג מה אני הולכת לעשות בשנתיים הקרובות ואיפה.

אלוהים נותן לי את השלווה הזאת =)

אין לי ממש דרך לכתוב ולעדכן, או אפילו זמן.

כל כך חייתי בחודש האחרון, חיים מלאים, גם אחרי הפרידה.

מלאים כל כך כל מה שכתבתי כנראה יישאר רק על הנייר.

אני קונה מחברת חדשה, של כמה נושאים, שאוכל לכתוב עכשיו על החיים במסגרת החדשה.

יודעת שיהיה שוק, אבל הרבה פחות משל אחרים.

החיים של כל כך הרבה מאתנו בתפנית עכשיו שאני יכולה לומר, בלי להגזים-

זהו סופו של עידן ותחילתה של תקופה חדשה!

בירתנו מגניבה, לא משנה מה יגידו!

וגם בית החייל בינתיים לא כל כך נורא.

אני ממש מתגעגעת ללקרוא כל כך הרבה ממה שאתם כותבים, חבר'ה.

אבל כרגע אין לי ממש זמן, בסידורים האחרונים שלי לפני הגיוס.

הסקרנות מתחילה לכרסם בי,

אבל לא לזמן רב.

עוד יומיים ואדע מספיק.

מקווה שאני לא אסגור בשבת הראשונה שלי...

אולי אעדכן אז קצת יותר.

אולי גם אז לא.

שיהיה שבוע מדהים אנשים!

(...אם בכלל נשארתם)