"I got the urge for going, but I never seem to go..."
כמה המשפט הזה נכון לגבי.
הצורך התמידי הזה לנסוע, לראות, לברוח, לטייל, לעשות, לכבוש, להתנסות, לבדוק, לחוות.... החיפוש המתמיד אחר הנסיעה אי שם ומעבר כדי לשטוף את העיניים בנוף קצר אחר, כדי לרענן קצת את היום-יום.
וקצת פתאום יוצא לי כן לנסוע, כן לממש, ואני מבינה כמה זה ממלא אותי באושר פשוט אך נעים להפליא.
בין אם זה הנוף, או הנסיעה רחוק, והשקט הזה, והאוויר הנקי, והמרחבים האדירים של יופי, והריחוק ממה שמעיק, והבחירה שהיא כולה שלי מה לעשות בכל רגע נתון- ואני מרגישה בשיאי, בשיא חיי. אני מרגישה שאני עושה את הדבר שאני הכי רוצה. וזה מרגיש כל כך טוב.
אני מרגישה שזה ממלא אותי בכאלה אנרגיות ובכזה חשק- שני דברים שאיבדתי לפני לא מעט זמן ושחסרו לי. פתאום בא לי שוב על אנשים, בא לי שוב על החיים. כייף לי, אני נהנת, וטוב לי.
לטייל.
זה מה שאני צריכה לזכור לעשות- בכל רגע אפשרי.
שם האושר שלי נמצא.