התלבטתי עם ההחלטה בערך חודש, נסעתי לכמה ימים כדי להתרשם, להתראיין, לקפוא מקור, לריב עם האקס וגם להגיע לחדר מיון בנסיבות מפדחות במיוחד, חזרתי, התמהמהתי עוד קצת, וכנראה שלעולם כבר לא אהיה בטוחה במאה אחוז, כי זו אחת ההחלטות הקשות שהייתי צריכה לקבל בחיים, אבל היום החלטתי סופית שאני נוסעת.
זה יהיה קשה נורא
ובודד
וקשה גם מקצועית
והגעגועים יהרגו אותי
כבר עכשיו אני הולכת בשדירה וחושבת שעוד חודשיים וחצי כבר לא אהיה כאן להמון המון זמן
אבל בסופו של דבר, זו חתיכת הזדמנות ואני לא יכולה להגיד לזה לא.
(ותמיד אפשר לחזור באמצע, אם זה לא יסתדר)
אז ניו יורק, הנה אני באה.
ואם מישהו עדיין קורא פה במקרה, עכשיו יהיה זמן מוצלח לחלוק טיפים (עוד לא ברור אם אקבל דירת מעונות) ולהכיר לי אנשים שווים וחמודים. כי אני לא מכירה שם אף אחד. חוץ מהאקס שלא רלבנטי בעליל. וזה ממש, אבל ממש, מפחיד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
