צריך תעיז!

עוד מעט אעזוב את המחשב ואכנס למקלחת. חפפתי בבוקר, השיער שלי עודנו קצת לח ומדיף ניחוחות שמפו קלושים. אשתמש בסבון החביב עלי ואוסיף גם שימוש ב-body scrub השמח שקניתי בפריז. אני מחבבת אותו מאוד, אבל הוא גורם לי להריח כמו משהו שנמצא במחלקת הפירות בסופרמרקט. אשטוף פנים, אחייך אל הברווזים שלי, ואתלבט אם להוריד שערות או לא. בסוף אוריד.

אצא מהמקלחת נוטפת מים, עטופה במגבת, ואשב צמודה לרדיאטור, מול המסך, עד שאתפוס שעלי להזדרז.

אלבש את התחתונים הנחמדים עם הפרחים, וחזייה חמודה בצבע ורוד. אלבש את הבגדים הכי מוצלחים שלי. חצאית קפלים בצבע בז' ומגפיים וחולצת תחרה שחורה עם סוודר בורדו מעל. מעיל שחור ארוך.

אולי אהיה מרוצה מיד, ואולי אחליף את בגדיי מספר פעמים, מזעיפה פנים אל הראי, משליכה בגדים מקומטים על הכסא. בסוף אפזר את השיער, ואענוד את העגילים הכי יפים שיש לי. תלויים, עם אבן ורודה. אתיז בושם.

אנשום עמוק. אשכח ליד הדלת את השקית עם שתי החולצות שלו שמצאתי, והדברים שקניתי לו בחו"ל. אולי אחזור לקחת אותה, ואולי לא. אכנס לאוטו, אסע על 120 כל הדרך בכביש הפנוי, ואחליף תחנות ברדיו בעצבנות שתלך ותגבר ככל שאתקרב. אמצא את המקום מיד, וגם חנייה לא תהווה בעייה.

אצא מהרכב.

הוא יעמוד שם.

אין לי מושג איך זה ייגמר.