נניח שאתם מקיימים מערכת יחסים מינית, שנמשכת כבר כמעט חודשיים אבל ברור לשני הצדדים שלא מדובר בסיפור אהבה.
נניח שלאחד הצדדים יש קווים אדומים מסויימים.
נניח שהצד השני מפר אותם במודע ובכוונה תחילה, למרות לא מעט שיחות שנעשו בנושא.
נניח שאתם מתעמתים איתו, והוא מצדיק לחלוטין את מעשיו, טוען שהקווים האדומים שלכם הם "לא מהלב, אלא מן משהו מומצא שאני לא מבין מאיפה הוא הגיע", ואומר שהוא מציית לקול המצפון של עצמו ולא למערכת מוסר אחרת, ושמצפונו נקי.
עזבו הנחות. מדובר על סקס בלי קונדום.
שלחתי אותו לדבר עם אנשים, רצוי נשים, שייראו לו כמה המחשבה שלו מעוותת (ואף פלילית). הוא שלח אותי לדבר עם נשים בחזרה. "נשים, לא ילדות. מעל גיל 30". מנקודת מבטי הילדותית אני מתקשה להבין את הקשר.
בכל זאת אני שואלת לדעתכם בנושא. לא בנושא "קונדום - בעד או נגד", אלא בעניין עשיית דברים שהצד השני הצהיר במפורש שהוא מתנגד אליהם. בבקשה תגיבו, ותהיו כנים. אולי אדפיס את דף התגובות ואראה לו, אף על פי שאין לי שום רצון לפגוש אותו שוב לעולם.
לעזאזל, איזו דרך מחורבנת לפתוח את מרץ. שיהיה מרץ שמח!