צריך תעיז!

כבר שנים אני לא מצליחה לישון באופן סדיר. זה בא והולך, ותלוי בתקופות, אבל קשה לי להזכר מתי בפעם האחרונה היה לי שבוע בו הצלחתי לישון רצוף בכל לילה. מאז שעברתי דירה, וביטלתי בזו אחר זו את כל הסיבות לקום בבוקר, העניין החמיר באופן מטריד.

מזה שבוע, ללא תלות בשעה בה הלכתי לישון, אני מתעוררת בחושך. מושכת את חוט הפלאפון כדי לבחון מה השעה (יש עוד מישהו שמסתובב עם שעון בימינו?) ונחרדת לגלות שגם הלילה התעוררתי ב4:17. באופן מדוייק. 4:17, כל לילה בשבוע האחרון. אני לא מצליחה לחשוב על סיבה שתעיר אותי דווקא ב4:17. אין אור בדירה, ודווקא בשעות האלו כל הרחוב דומם.

בכל התעוררות כזו אני עושה סיבוב בדירה, בודקת אימיילים, ופותחת את החלונות מתוך מחשבה שהתעוררתי ממחנק. טעות. מדוע טעות? כי אני חוזרת לישון, ולאחר שינה רצופת חלומות (השינה עד 4:17 דווקא עמוקה למדי) אני מתעוררת שוב, הפעם ב5:30-6:00, כשהשחר עולה והציפורים מצייצות בשגעון. ההתעוררות הזו כבר לא מדוייקת מבחינת תזמונה. או שמא כן, אבל אני כבר מותשת מכדי לזכור את השעה שלה בכל לילה. אני בדרך כלל מתחפרת עמוק בתוך השמיכה, שמה את הכרית על הראש, ומייחלת לאיזו שפעת עופות קטנה שתפקוד את מרכז תל אביב ותגרום לציפורים הארורות להפסיק לצייץ בבוקר. ציוצי השקיעה שלהן דווקא מנעימים את זמני.

ושוב אני חוזרת לישון, ושוב מתעוררת. הפעם בסביבות 8:15, לא באופן מדוייק. בדרך כלל אני חוזרת לישון בפעם השלישית עד עשר, עת אתחיל בהתארגנויות של בוקר ואחשוב על תוכנית לאותו יום, ואת מי אפשר לשדל להבריז מהעבודה הפעם כדי לבלות איתי זמן איכות.

אחר כך אני עייפה כל היום, ובדרך כלל לא מצליחה להמנע משנת צהריים קצרה אך עמוקה.

מכל אלו לא כל כך אכפת לי, כאמור, כי בתקופה נחמדה זו אין לי שום סיבות לתפקד כמו אדם עירני, והתופעות האלו נוטות להתמתן כאשר אני שרויה במסגרת קבועה. רק תסבירו לי דבר אחד, כל אלו מכם שלא התטמטמו מחמת הבטלה וחוסר השינה:

מה קורה ב4:17????