רומיאו המעטירה העבירה אלינו את השרביט ואנחנו, כמו ילדות טובות בית-ילדים, מקבלות עלינו עול מצוות ומעשים טובים. אז הרי לפניכם שלושה (בעצם ארבעה), דברים שאולי כן ואולי לא - ידעתם עלינו:
1. הכרנו בסך הכל לפני כשלוש שנים בעקבות סיפור שרוית כתבה על שקדיה מבלי להכיר אותה בכלל. וזה אפילו מסובך משזה נשמע.
לא משנה מה היו הפרטים, התוצאה היא חברות קרובה שגדלה הרבה מעבר לנסיבות ההיכרות המקוריות. רקע דומה של בתי ילדים וחינוך משותף תרם מן הסתם לתקשורת המוצלחת, אבל סביר להניח שהחיים פשוט מזמנים לנו נסיבות מוזרות כדי שנתפוס אותן ונעשה בהן מעשים, וכדי להגדיל את חלקת האושר הקטנה שלנו. שתינו בהחלט ניצלנו את ההזדמנות הפעם.
2. שקדיה הכירה את בנזוגה ביום ההולדת של רוית, לפני שנתיים. כל אחד מהם היה ידיד בפני עצמו ולא היתה שום כוונה להכיר ביניהם באופן רומנטי. מסתבר ששקדיה יודעת לתפוס הזדמנויות גם תוך כדי ריצה (או שתיה, במקרה הזה)...
3. החתול של שקדיה והכלבה של רוית, דומים באופן מחשיד, גם אם מפרידות ביניהם 8 שנים, (זקן ושמן החתול שלך, שקדי). הנה, תשפטו בעצמכם:
4. הממממ..... אפילו שחייבים רק שלושה, הנה לכם עוד פך קטן בשקל: הפרש הגילאים בינינו הוא 10 שנים כמעט במדוייק ושתינו כבר מזמן לא ילדות. שקדיה היא עקרבית ורוית מאזניים. אז מי היא מי ומה ובת כמה?... אם זה באמת מעניין, אולי נגלה יום אחד. (אבל זה לא).
השרביט יוגש בכבוד לשלוש נשים שגם אם לא ישתפו פעולה, הרווח שלכם הוא בעצם קריאתן:
אשתו של אלוהים (יאללה, קחי ממנו כבר את שרביט הניצוח), אורות (שמאירה ומעוררת עוד מימיו הראשונים של ישראבלוג), ואולימפיה המקסימה (לך אין פטור!)