אירוני להתקעקע ביום השואה
כל כך מגן דוד נכנס לקעקוע שלי..
21.4
רעד קל..אוזן בוערת..מי יודע
אולי דווקא עכשיו חושבת..
כנראה שלא
הרגשת מחנק בנשימה
אולי זה הסיגריות הרבות השעות המאוחרות
הפחדנות הילדותית או הרגשנות האישית
צלצול..ניתוק רעד קל אוזן בוערת
מי יודע .מה את חושבת
כנראה שאת לא חושבת
עצבות בנאלית חסרת מנוס
הפרשי שעות בין עבודה למנוחה
מדרדרים לרעתה של השינה
קופסא נגמרת לכאורה
ברור שתבוא עוד אחת.חדשה
כוונה לקופסא או בחורה
מה יקר יותר.מה הורג יותר?
האישה הניקוטין..הסם או המילים
חומרי הדלקה או ההליכה
זה סתם..זה לא עצוב
זה כואב..מאוס מצוץ.
כל כך אפשר בלי זה.
בלילה שוב אסגור אוזניים עיניים
אפקח עיניים והאוזניים
אשמע תנועה אשמע תרוח
רעד קל רוח נושבת
קר בצד זה
פחות בשני.
עדיין אשן עם כאב בשיניים
לבכות לא ניתן אז נושכים את השפתיים
דמעות לא נישאר אז מרסקים תידיים
קעקוע מלפני שבוע..ביום השואה משלים את המלאכית ועושה על היד האחורית משו הזוי עם סמלים ומגן דוד ועץ חיים ומה לא
בבלוג זה
בכל הבלוגים
