6/2009
מכתב שלא תקראי
אני יודע שזה נדוש
אולי חסר טעם..כן קרוב לוודאי שזה חסר טעם
אני יודע שכואב לי אולי בגלל השעה ואולי בגלל שאת פשוט לא כאן
כואב לדעת שזה נגמר?..לא..כי זה טוב שזה נגמר
זה הפסיק להיות זה..זה..מה זה זה.?
איך מחליטים שזה זה?..
אני מותקף געגוע מטורף
מולך אני מתרכך אני מתעטף כמו בשמיכה נעימה שכזו
אני מחייך גם עם בפנים אני צועק ובוכה
את לא המושלם בעולם..אף אחד לא כזה
את גם לא קרובה לשלמות..את פשוט מתאימה
את נוחה את נעימה את מרגיעה את מתוקה את דואגת את אוהבת את כועסת
את מקסימה את כובשת את חזקה את עדינה את אהובה את אוהבת..כל כך אוהבת כשאת אוהבת
את חסרה המון את יודעת ילדה?
כשאני מבשל למשל. אין הפחדות מהגב..אין מבט רעב ומתוק מאחורי הכתף
אין חיבוק עדין של..היי אני כאן תמשיך לבשל אל תייחס
כשאני אוכל למשל.אין הצקות או בררנות של אכילה..אין את שיטת האכילה של פזר ופרק לגורמים ואז זלול שלך
את יודעת
המקלחת זה לא אותו דבר כשאין לי תילדה המציקה הזו שלא נוח לה כל הזמן עם אני דוחף תרגליים קדימה קצת
לא הדלקתי נר כבר חודשיים...מאז שזה נגמר אני מתרחק מהחום והתאורה שהאורות משרים על החדר
החדר הזה שהיה ברובו שלי..אך ספוג זכרונות ומעשים והרגלים שלנו
שלא תביני..אני השלמתי עם זה שלא קיים יותר אנחנו שקיים עכשיו לחוד
כל אחד והשטויות שלו והטעויות שלו
אני עושה את המעשים המעצבנים והמחרפנים שלי
כי אני מתגעגע....
זה אולי טיפשי זה אולי מיותר..אבל כזה אני..
ילדותי מטבעי... אני באמת שלא יודע איך לאכול תפרידה המוחלטת הזו
בחיים לא הייתה לי כזו תקופה עכורה..
לא רע לי ולא טוב לי..אני סטטי...אני סובל בלילות ערני בבקרים
מחליף מצעים כמו משוגע..טוב אני לא..
אבל אני לא יושן טוב..אני חסר אותך מתוקה שלי
יותר נכון מתוקה..סליחה על מילות השייכות אני רגיל.
כמו שאני רגיל לחבק אותך מהגב שניה לפני שאת נרדמת
לנשום עוד טיפה מהריח שלך להביא לך נשיקה עדינה במקום אקראי
לרוב באוזן בטעות ופשוט להתמוגג
תביני אותי..אהבתי.באמת שאהבתי..וזה מה שמעצבן
לא רציתי לאהוב..רציתי לזרום כי פחדתי ממך מהרגע הראשון שהכרנו
רציתי איך אומרים.לראות לאן זה יוביל
זה הוביל נקשרתי אלייך יותר ממה שהרשתי לעצמי לפני כן
הרגשתי שלמות נפשית בכל פעם שראיתי אותך גם עם זה נגמר מבחינתך
אני אני גווע זוכרת שעזרת ללמוד לספרות? הקיץ גווע פחח
אני מסיים ללמוד היום בצהריים ועובר בציפיה כל גדולה לקראת התגייסות
אני מת לעוף מכאן מתוקה שלי
אני מת פשוט לשכוח הכל לקבל זבנג מהעולם החיצוני למה שיש כאן
אני כל יום נזכר בך ומת לכתוב לך וכותב כשאני נשבר גם עם זה מיותר באמת
כי אין כבר על מה ממש לדבר אני עדיין מדבר כמו זוג
אני כותב עלייך כבר ימים שעות עם זה שירים ועם זה מחשבות או כל דבר אחר
אני כותב וכותב וזה מיותר הכל מיותר
אני פשוט מתגעגע אני שונא לבשל לבד לאכול לבד להתקלח לבד לנסוע הרבה זמן באוטובוס לבד
לעשות קניות לבד אוקי זה נשמע נדוש מדי
אני אפסיק את הרשימה אבל היא ארוכה שלא תחשבי אחרת מתוקה
את לא אני אין לך שום דחף או חשק לחזור את לא מחפשת תאהבה שאני מחפש
אנחנו לא מתאימים לא ניראנו מתאימיםכמעט אף פעם
אבל זה לא הפריע לי להסתכל עלייך להתאהב כמו טיפש להתאהב
או כמו חכם אני כבר לא יודע מה לחשוב אני מתגעגע לגוף שלך לטעם שלך
לנשיקה שלך שום דבר היום לא דומה למה שהיה איתך
ולא שאני משווה זה פשוט לא נעים מתוקה
לא נעים אני אוהב לך איך את
היום היום בערב לא הצלחתי לעזור לך
דיברת איתי הייתה עצובה התסרוקת שעשית אצל הספר המאניק הזה
לא יצאה טוב הוא עשה משו שלא רצית ובכית וכאב לך
אז מה שזה תספורת מתוקה..את בכית
אני לא יכול לראות אותך בוכה גם בשיחה ההיא שגרמתי לך לבכות
כי כעסתי עלייך אחרי הפרידה על משו והתפוצצתי וזעמתי
אפילו אז ביקשתי סליחה וניסיתי להרגיע
לא בא לי כל החוקים האלו ההגבלות פאק עם הכל אני לא מעניין אותי
לא מעניין עם אני יוצא זול מגעיל או מושפל
אני לא מחפש כבוד אצלך אני מחפש את הלב שלך
הגעתי אליו כמעט נלכדתי בו
איפשהו כשהתחלת להתווכח מי אוהב יותר חשבתי
שהפעם אני לכוד בתוך לב של מישהי להרבה
לא חשבתי שזה יפסק אחרי שנה
אני אוטוטו מתחיל משו חדש אני מרגיש את זה מתקרב
את מכירה אתי הכי טוב בעולם כזה אני כשאני לבד
הרבה זמן אני מאבד את עצמי ואני לא בן אדם
אני לא ישן אני אוכל אני שותה אבל אני לא עצמי
סתם שתדעי הקעקוע הבא שלי כולל בחלקו אותך..בתור עוד קריעת לב
זה בסדר זה לא בכוונה להעליב זה בכוונה שגם את רצית רק חתיכה קטנה ממני
ניראתי לך מיוחד..אולי אני באמת מיוחד..אבל לא מספיק כנראה
אני .אוהב אותך באמת אוהב...אותך אוהב הכי מתוקה שלי
אני גם אוהב אנשים אחרים אבל מי כמוך יודעת איך זה פועל אצלי
אני לא מאבד רגש כמו אהבה לאף אחד .מדחיק..גם איתך אני מדחיק
וזה מצליח לאט לאט אבל כשאת שולחת את המה קורה המעצבן שלך
זה כאילו משו מהצד השני של "הקיר" דוחק פי 10 ממני
אני נשבר ומוותר ושוב פעם הפרצוף המאוהב עולה
שוב פעם רומה המעופף מופיע לא רוצה
אני רוצה לשקוע בעצמי אני לא רוצה להתגעגע אני לא רוצה להרגיש כלום!
או שאולי כן אולי..עם אהיה כאן עוד קצת רק עוד קצת את תהי שוב שלי
אשליה..מצחיקה קצת תאמת כי הייתי בסרט הזה ואני יודע שדבר שתם ונשלם
הוא דבר שתם ונשלם בגלל הוא נקרא ככה
אני אפסיק עכשיו לכתוב מתוקה
כי במילא..את המכתב הזה אין מצב שאת רואה
ככה טוב יותר אני משאר
אבל שלא תחשבי שלרגע.אני לא מתגעגע ואוהב..אני פשוט לא יכול להגיד הכל באמת
כי אני רוצה להתחיל מחדש כי אמרת שזה נגמר לתמיד ועשית מעשים שחתמו את זה לתמיד
ואני כל כך חסר אותך עכשיו.היום אתמול מחר זה לא משנה הנוכחות החיובית שלך בראשי
היא חסרה אוף שוב פעם התחושה שלא סיימתי להתבטא תמיד נאי כזה
תמיד חשוב ששחכתי משו
אבל אני מסיים עכשיו זה מיותר
כי את המכתב הזה את לא תקראי
ולא תראי
כי ככה
למה?
ככה זו הייתה התשובה שלך להרבה דברים ואני מאמץ אותה לעצמי
אני כל כך מתגעגע לחבק אותך בערב מול המסך המיותר בקצה החדר
ולדעת שגם את כמוני רצית שאני אחבק ושאשכב מאחור
יודעת מה אני לא אסיים
אני אכתוב..אכתוב כמה מתגעגע כמה חסרה ..אבל לא בצורה חרושה
אני אצבוט לך את הלב בכח אני יודע שעם כבר אז כבר
אני אכאיב אזכיר דברים כואבים כי אני רוצה שיכאב לך שתחסרי אותי
שתגעגעתי שתתפוצצי שתגיעי לעוד לילה קסום אחד
וואו כל כך ריגשי ודרמטי..שנינו יודעים שלילה אחד לא יספק אותי
את כמו הירואין בדמי אני עם כל יום מאבד את שפיותי כי אין לי כבר מנות מהחומר שאני רגיל
והחומר המחליף מחרפן אותי עוד יותר מאשר להיות בלי חומר כלל
אוקי אוקי.
אני מתגעגע ואת זוכרת את זה טוב
כשהיית שותקת מתחפרת עם כל המטר 59 שלך בתוכי מהצד מוציאה אנחה טיפשית ילדותית חמודה
מסתכלת עלי בפנםי המתוקות שלך ופשוט מקסימה אותי
אני מתגעגע לאיך שהיית מוצאת איך לקרב אותי בלילה גם עם ברחתי בטעות מהאחיזה שלך
וכך היינו יושנים בתנוחות הכי הזויות שראה אדם בחיים שלו
אני מתגעגע לערבים האלו שהסקס היה כאילו הכניסו לנו שוקר בתחת
כל חדירה עשתה וואו וראו את זה בעיינים
אבל ככה זה כשמאוהבים וזה בא על בסיס קשר פיזי
אני מתגעגע לזה שבחורף הלא ממש קר שהיה כשכבר היה קר
היית קוראת לי תנורצ'יק כי אני תמיד חמים ונעים
אני מתגעגע לאיך שהיית רבה איתי כבר באה להפרד
ואז אני פשוט בא מתיישב ב9 בבוקר בהפתעה על המיטה שלך כשהבית ריק
ובאתי בהפתעה מחולון אלייך מעיר אותך
ואת עושה בקול ישנוני עם פרצוף האוגר שלך מה אתה עושה פה
ואני כזה היי ומנשק אותך ואז איכשהו הכל נרגע
אני מתגעגע להבנה שלך תאמת ליכולת לשפוט אותי כמו אימא אבל על הדרך גם לכבד כמו חברה ולהכיל כמו אהובה
לא היינו מתחתנים גם עם היינו יוצאים 20 שנה אנחנו לא זוג מתאים
אבל לא היה שום הרגשה של מיצוי העדפתי כמו לשחק פוקר ולהמר על הלב שלי איתך
לא פחדתי כשהייתי איתך מכלום
והיום. הצל שלי מאיים עלי
אני אפסיק הפעם לכתוב אני כבר לא יכול אני חייב לחזור ללמוד אני חייב לתת פיניש טוב
ככה את היית אומרת
שוב ילדה שלי קטנה שלי עדינה שלי .
הינה נפלה דמעה קטנה..זה תמיד תופס תי כשנאי כוותב ילדה שלי
אני תכף מתחיל סיפור אהבה חדש..אני מרגיש את זה קרב ובא אני מרגיש דברים כאלו
לא ממש באלי אבל את יודעת כשזה בא..אתה לא יכול לסרב.
פשוט רציתי שתדעי שאני אוהב אותך בכל ליבי עד שאצטרך לתת לך רק חלקיק ממנו כי תהיה מישהי חדשה
לימדת אותי המון אני יושב עם פרצוף הסובל שלי עכשיו
כן זה שאת שונאת והוא דווקא בא עכשיו בשניה האחרונה אחרי שכתבתי ילדה שלי
כי את שלי אני לא מוותר עליך אף פעם אני רק משלים עם זה שככה עדיף
כי אני אוהב אותך
אוהב
אוהב
אוהב
ואני לנצח איכשהו שלך גם בצורה המאוד מסובכת שלי
אני שלך וזין על כל העולם כי אני אוהב אותך
ואני לא מחכה לך אני משלים עם זה שאני ואת זה זהו זה
אבל ילדה שלי וואו כמעט עצר לי הלב הפעם
אני חייב להפסיק להגיד את זה
בכל אופן אני מתגעגע ומודה לך על הכול
אל תספרי אף פעם את הסוד שלנו ואיך זה הצליח לנו ואת הדברים הבאמת חמודים שעשינו
אפילו אני התאפקי לא לכתוב אותם עכשיו...ששששש
הם שלנו ילדה שלי תהיי בריאה יפע ומדהימה
שלך רומה כותב עוד מכתב שבחיים לא תקראי
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
