אחרי 3 שנות חרישה..שקידה ורצינות..
ולמידה אחראית..
אחרי הרבה משברים
הרבה לב שניתן לאנשים בחינם..הרבה אהבה
הרבה עזרה הרבה קבלה...
אני בן אדם שלא ידע לקבל ..חיפשתי לתת או לעשות הכל לבד..
לא האמנתי שאתחבר לאנשים הללו ככה.
התחלנו בתור כיתה שהסתכלה אחד על השני מוזר..
אנחנו לא הכי אהבנו אחד את השני
לכולם היו בעיות ..
כולנו אישיות ממש שונות..
אנחנו לא דומים אחד למשנהו..
הפכנו לחברי נפש..
עזרתם לי המון..הייתם עולם שלם בליבי..
אני אוהב אותכם..כמו אחים ואחיות...צחקתם איתי כשצריך
כעסתם עליי..שנאתם אותי כשחפרתי..הערתם לי כשדעתי לא התאימה לכם
הקרבתם בשבילי...עזרתם אחד לשני..הפכנו ליחידה אחת מגובשת..
כל פעם שנשבר לי הלב בהיותי רגיש יתר על המידה..
הייתם שם בשביל לטפוח על השכם ולהגיד לא נורא רומה לא נורא
התרגלתם לקרוא לי רומא! במקום רומן נאחוי
המורים? אני אזכור אותכם לכל החיים..קובי בורדצקי השפיץ שבשפיצים בעיצוב.
מירב..הנשמה מאחורי הכיתה שלנו המנוע הדוחף הלב הנותן..
מעיין יעקב
שירלי מזרחי
אילנה יבדייב
אורטל אזטפור
רן דיין
קטיה פילקוב
ויטלי ירושנקו
יוליה בוידרנידק
מור זילבר
ספיר פרתי
ג'ני רביולי
ריטה בריק
שגיא כלפה
אניטה חדג'וסט
אליעזר אייל
שיר קורן
גל שוורץ
בבלוג זה
בכל הבלוגים
