Starting To Breath
Broken inside |
| 1/2008
שבוע.
עבר שבוע. אני משתדל להתעסק בדברים אחרים, אולי לחזור לנגן קצת כמו פעם, שהייתי יושב שעות על גבי שעות עם כלי הנגינה בחדר האחרון, ומנגן כמה שבא לי, מבלי שאף אחד מפריע לי.
לכל אחד, או לרוב האנשים לפחות, יש לאן לברוח כשהם מרגישים מאויימים, בודדים, עצובים, או סתם כשהם צריכים קצת שקט. פעם זה היה שק אגרוף, עכשיו זו הגיטרה. פשוט לשבת ולנגן. איכשהו, אני תמיד חוזר לאותה הנקודה הזאת שאני ננעל בתוך בועה קטנה כזאת, שאין נכנס ואין יוצא ממנה. אמא ואבא רבים על בסיס יומיומי כבר כמה שנים טובות, המצב בלימודים שלי אף פעם לא היה מזהיר, אבל למזלי אני לא מידרדר. סיגריה פה, סיגריה שם. קופסה פה, קופסה שם. לחזור קצת לרוץ; להגיע לים בריצה קלה ולחזור בהליכה מהירה עם נגן MP3 שמעביר את הזמן ומשתיק את הרעש של המכוניות ושאר הדברים המעצבנים שהורסים את המוזה באמצע האימון.
חברים שהתרחקו. האחד עם החברה שלו, השני ישן רוב הזמן, והשאר? לא יודע. קשה להסביר. יש את האחד הזה שתמיד היה שם בשבילי, עוד מגן טרום חובה. עד היום הוא מלווה אותי כמעט בכל יום שאני עובר. "כשאתה שוכח, כן כן.. אתה מסכן".
אני לבד בבית. המשפחה בטבריה. אני אמור להיות שמח. אבל להיפך, אני מרגיש חרא. מרגיש שקצת לבד לי, ולמרות שיש לי פה את כל מה שאני רוצה, ואני יכול לשים סרטים ומוסיקה על פול ווליום ואף אחד לא יגיד לי מילה על זה, אני עדיין מרגיש שחסר משהו. מישהו.מישהי.
מור תדמור - שיר ללא שם. Last night I've been thinking of you again My light Have become to darkness since you've left And I wonder What you're thinking of right now Whily you're lying on your bed If you remember what I've said Chorus: And I wish That I'd stand there when you'll be On the top of the galaxyAnd I wish That evantually you'll see That your place is here.. with me עוד לא גמור. צריך להמשיך את זה. שיר ישן-חדש. איכשהו חוזרת אליי המוזה רק ברגעים כאלה.
אולי בשישי הזה יהיה כיף.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
