אני כ''כ רוצה לצרוח, לצחוק, להרביץ, לחבק, לאהוב.
אבל משהו תמיד עומד מלפני,
זה לא שאני לא יכולה להגיד, זה יותר שאני לא רוצה לשמוע.
האמתי שאני גם רוצה לשמוע אבל לשמוע באמת.
האמת היא שאני לא רוצה שום דבר כמו פעם, ואני כ''כ מודה לך על הכנות,
אני רוצה את זה אחרת אני רוצה אמיתי.
ושוב אני רוצה לצרוח, כ''כ חזק ולא אכפת לי שזה יפריע לשכנים, ולא אכפת לי מה יחשבו. אני רק ארצה שתדע.
ויש לי רק שאלה אחת, חבל שאני צריכה לחכות כ''כ הרבה זמן כדי לשאול אותה...אותה אחת שאני אפילו לא באמת רוצה לשמוע את התשובה...
זה כ''כ יותר מדי בשביל להיות אמיתי בשבוע אחד, אולי אני עדין באותו חלום מוזר של לפני כמה חודשים.
אני לא רוצה שהוא יתגשם, לפחות לא החלק שרע בו.
כ''כ הרבה דברים מבלבלים בשום דבר, כ''כ הרבה "שום דבר" בהכל, כ''כ המון בשום דבר..
אני זוכרת את הלילה ההוא, השריטה ההיא, אולי היחידה שאני לחא באמת מצטערת עליה והאחת היחידות שבאת הגלידו, אולי כי הבנתי?
כ''כ הרבה דברים ללא הסברים בזמן כ''כ קצר, אני אפילו לא יכולה להסביר לעצמי, אפילו לא להודות.
יקרה מה שיקרה, יהיה טוב בכל זאת :}
בבקשה לא לבקש הסברים כי אני לא אדע לתת אותם, ברגע שיהיו לי אני מבטיחה לשתף את מי שצריך..
והסתפרתי, תמונות בקרוב..
אין פה שום דבר דיכאוני, אחרי הכל באמת שטוב לי ולא צריך להבין אחרת מהפוסט הזה..