האמת שמה שהולך להיכתב פה עכשיו אני אפילו לא יודעת מאיפה סתם ממשהו טיפשי, כרגיל, שעובר לי בראש...
לא ציפיתי לשמוע "לא" ובטח שלא ממך, הרבה ציפיות שלי נהרסות לאחרונה. ואולי זה פשוט שאני לא באמת רוצה את זה...
הכי טוב לי בעולם, כאילו רציני יש לי מצב רוח טוב וזה...
אבל סתם דברים מדכאים שנכנסים לראש..
אני כ''כ מפחדת שהכל יהרס שוב, וזה כ''כ נכון, הרי תמיד נהרס.
אני כ''כ שונאת רגש ואני שונאת שאני חלשה נגדו ויותר מהכל אני שונאת שאני שוב ושוב משקרת...
Но всё равно я буду, буду тебя любить,
Буду как прежде жить, только одним тобой
И вопреки всему я выдержу, я смогу
И в сердце я сберегу эту любовь свою...
И никто не будет видеть моих слез,
Даже если будет слишком больно
я сумею всё понять, простить сумею и принять
Теперь все то, что невозможно поменять...
==================
והיא עדין ישבה שם, כן אפילו כשהוא כבר הפסיק להביט לעברה.
היא הבטיחה שלא תבכה יותר, היא חזקה, ככה תמיד כולם אמרו לה.
כן היא הייתה חזקה, הרבה לפני שהיתדרדרה למקום הזה. הרבה לפני שהרגישה את הצריבה הזאת בלב. הרבה לפני שעשתה את מה שעשתה.
הוא היה עוד לקוח, כך הייתה בטוחה.
היא רק עוד זונה, ככה חברים שלו אמרו.
אבל הוא לא ידע מי היא באמת, לפני שראה את הפנים שהסתתרו תחת אותו כינוי נבזי,שהדביקה לעצמה.
הוא חשב שהיא מתה, או עזבה לאנשהו רחוק, אחרי אותה הפעם שבגד בה.
אבל היא נשארה, נשארה חסרת כל ליתר דיוק.
היא כבר לא הייתה אותה נערה יפיפיה שזכר מאז, היא לא הייתה לבושה להפליא, היא בקושי הייתה לבושה בכלל.
משהו במבט שלה היה מת, היא למדה לסבול, היא התרגלה לסבול.
הסבל נהפך לדרך החיים שלה, אבל היא לא בכתה, ככה היא הבטיחה לעצמה אז כשלראשונה לקחה את החומר הזה שציפתה שירגיע אותה והוא באמת הרגיע, וגם העבודה החדשה שמצאה לעצמה, הרי שקודם הייתה סטודנטודנטית לפסיכולוגיה וכעת הזדקקה לפסיכולוגית בעצמה.
ובכל זאץ היא חזרה ואמרה שוב ושוב, כי הבטיחה, אבל דבר לא היה חזק יותר מאותה הצריבה שהרגישה בדקות האלו, אפילו לא היא עצמה.
היא בכתה, לראשונה מאותו היום שהוא עזב, לראשונה מאותו הלילה שהכל קרה, לראשונה מאז שהבטיחה.
והוא רק ישב וחיכה, הוא פחד לחבק אותה, הוא ידע שזה בגללו. הוא באמת אהב אותה, או לפחות ככה הוא רצה שהיא תאמין.
לבסוף קרב ונשק לה קלות "אני מצטער" הוא אמר, היסתובב והלך.
והיא נשארה שם כבר לא יפה מספיק, כבר לא חכמה. רק עוד זונה מבין רבות שאיתן שכב.
כ''כ נדבקתי לשירים האלו ><
והקטע, לא משנה... במילא אין לי כוח להסביר ולאף אחד גם אין כוח לקרוא.
אני מצטערת... זה אפילו לא משנה על מה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
