זה נכון שכולנו אוהבים לשחק משחקים, אחרי הכל אפילו החיים שלנו הם משחק במובן מסוים. כמובן שממשחק החיים קשה להיתנתק וגם אי אפשר לטעון במקום שממנו היית רוצה להמשיך אחרי שראית שעשית טעות, או אולי לצאת בלי לשמור. האמת שמשחק החיים זה שמשחק הכי מסובך שאי פעם שיחקתי בו, כי לא משנה מה אעשה אין לי את כפתור הESC.
המשחק הזה מכיל בתוכו עוד מליוני משחקים בהם אנחנו משחקים עם עצמנו, או עם החברים או הקרובים שלנו [התנתקו לרגע מהראש הסוטה שלכם, לא משחקים כאלה].
אבל אני בטוחה שכולנו מכירים את המקומות האלו שמגיעים ליעד שאולי אפילו לא היינו רוצים להיות בו, סתם כי ככה יצא... או שפתאום אתם מתחילים להיצטער על זה שלא הפסקנו את המשחק הזה קודם.
קשה לי להסכים עם זה שאני זו שבעצם אשמה, ולא משנה מה הסיבה לכך.
כי הנה אני זו שהורסת דברים, אני בקושי מדברת עם אנשים וגם עם כן השיחות האלו נגמרות כאילו אף פעם לא התחילו.
ואחרי הכל למילים יש כוח אדיר, כזה שאפילו אף פעם לא חשבתי עליו.. הרי לא תמיד כולם יבינו שלא באמת היתכוונתם למה שאמרתם או שאלתם.
והכי קשה לי לדעת שלהכל יש סוף, אפילו לדברים שהכי אהבתי בעולם, לכאלו שהכי נהניתי מהם, תמיד יבוא משהו שיהרוס.
וזמן, אלוהים, למה הוא עובר מהר כ''כ?
אני מרגישה שהם נולדו רק אתמול, אבל הנה עברו כבר 3 שנים.
אני מרגישה שאני מכירה אותם רק חודש, אבל בעצם זה כבר 4 שנים.
אני הייתי כ''כ בן אדם שונה רק לפני 4 שנים, ורק לפני שנתיים, הייתי נותנת הכל רק כדי להפסיק לבכות.
רק לפני 5 שנים הייתי בת 11, שלא היה לה מושג מהחיים, רק לפני 10 שנים חשבתי שהעולם הורוד שלי תמיד יהיה כזה.
אבל יודעים מה? אפילו אם אני אקח את כל החיים שלי, 16 וחצי שנים אני אגלה שעברתי הרבה מאוד דברים, אבל תמיד נשארתי ילדה קטנה.
והכל מגיע מרק כמה מילים ששמעתי אתמול, מילים שגרמו לראש שלי לעשות סיבוב של 180 מעלות ולראות שבעצם
הכל כ''כ קרוב, דברים שחשבתי שיש לי עוד שנים עד שאני אגיע אליהם, ובעצם מה שנשאר זה כלום.
גדליתי מהר מדי כשאפילו לא שמתי לב.
רק עוד שנתיים אני מסיימת בצפר, כשרק לפני 10 שנים שפתאום נראות לי ככמה ימים באתי בפעם הראשונה לכיתת לימוד.
רק עוד ארבעה חודשים אני אהיה בת 17, זה פתאום מתחיל להישמע לי הזוי.
קשה לי לקבל שבעצם יש דברים שיוצאים מהחלומות הכי הזויים שלי ונהיים אמיתיים.
כ''כ הרבה דברים בכ''כ מעט זמן..
Smile, it makes you look better
Staring at the carnage, praying that the sun would never rise
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
