גיליתי שכשבאמת לומדים אין הרבה זמן לדברים אחרים, אז אני בקושי יושבת מול המחשב ואם אני כבר במחשב זה בשביל להדפיס את השיעורים לאוניברסיטה או משהו בסגנון.

אין חיים בכלל.

אבל דווקא נחמד לי בלימודים, פיסיקה זה עדיין קללה אבל השנה כנראה שהמוח חזר למצבו הרגיל ואני מבינה כימיה, וכשאני מבינה כימיה זה הופך להיות המקצוע הכי מרתק בעולם. ברצינות! (סוף סוף אני מבינה למה אנשים מסויימים מוצאים עניין בזה ) אני מוצאת את עצמי באמת  נהנית לפתור תרגילים בתרמו' ובacids\bases. השטן היחיד הוא עדיין הרידוקס, אבל לאט לאט מתחילים להבין ואני אצליח לשכנע את עצמי שזה כיף. אז נחמד לי מאוד בזמן האחרון (עד שתגיע הכימיה האורגנית ותהרוס את חיי לנצח).

חוצמזה גם עם הבחור נחמד לי, ולמרות שאין הרבה זמן אני דווקא רואה אותו מלא. אמא כבר אמרה שהיא מוכנה לארוז לי את הדברים כי אני גם ככה מבלה שם יותר מאשר בבית.

 כדי לא להזניח את הלימודים יותר מדי שנינו נתקפים לפעמים בחשק ללמוד ב1 בלילה בערך ואז כמו חרשנים טובים מוציאים שוקולד, במבה והרבה קולה ולומדים במשך שעות. זה גם נחמד ואפילו מועיל כי אני טיפשה במתמטיקה והוא מבין בזה, אז אחרי שהוא צוחק עלי שאני לא יודעת דברים בסיסיים הוא מסביר לי ואז אני מרגישה חכמה (ואז הוא צוחק עליי כשאני מתפלאת שמתמודדים לנשיאות בארה"ב יכולים להצביע לעצמם).

בקיצור, נחמד לי נחמד לי נחמד לי.

יש לי עוד 8 דקות הפסקה ואז ללמוד, כי מחר בערב יש ערב חופשי עם הבחור. בתוכנית פיצה, הרבה בירות וכיף.

הסימנים הכחולים אגב, נעלמו. כמעט. היום הרמתי את הג'ינס בסלו כי גירדה לי הברך ואבא שאלה מה זה הסימנים הכחולים שיש לי על הרגל, אני תוהה עד כמה ה"אתה עוד לא יודע שצצים לי סימנים כחולים בלי סיבה?" שלי היה משכנע אבל מילא, לפחות הם כבר לא סגולים שהם היו פעם.

יאללה ללמוד, ארגג נמאס.