יש עוד 5 דקות עד שמתחילה התוכנית שאני רוצה לראות אז בינתיים החלטתי לכתוב פה פוסט (כי אחרת אני ארדם מול הטי וי וזה לא טוב)

אז לכל התוהים והתוהות, לילדה ניתן השם אלי, בלי שאמא הציעה אותו. למען האמת, עם השם משפחה שלה זה שילוב נוראי, אבל ככה זה במשפחה שלנו. או שנותנים לכולם את אותו שם (ר' מקרה 2 הזיויות) או שתוקעים להם שמות מוזרים. בכל מקרה לא ממש אכפת לי, זה שם חמוד וזו גם ככה לא הבת שלי אז לא יאשימו אותי שהרסתי לה את החיים

חוצמזה, קצת עידכונים מחיי האהבה הפורחים שלי.

לדעתי התנור הזה היה הדבר הכי טוב שקרה לקשר שלנו כי מאז שיש אותו הפסקנו לריב והתחלנו להיות זוג דביק ומגעיל. הבחור התגלה כבעל פוטנציאלי אחרי שהוא הכין לי לזניה ועוף בבירה (סביר להניח שאבא שלו סתם המציא את המתכון הזה עם הבירה כי נשפכה לו הבירה או משהו כזה ) ובלי שום קשר הוא אפילו נהיה חביב, חוץ מביום שהוא לא ישן כל הלילה ואז הוא היה בלתי נסבל, אבל בלתי נסבל לשעה ואז הוא נרדם.

אתמול בילינו את כל היום ביחד ואפילו לא הרגנו אחד את השני (טוב נו, בטעות שרטתי לו את המצח והוא תקע לי ביס בצוואר אבל זה סתם כי הוא אלים). עקב העובדה שהיה יום חופש החלטנו שהכי טוב זה שנלמד ביחד, אני יודעת שזה לא נשמע אמין במיוחד אבל אנחנו באמת לומדים ממש טוב ביחד, בעצם - ביחד אנחנו לומדים, מה שלא קורה כשאני בבית עם כל המשפחה מסביב וכשהוא בבית עם עצמו. אז הגעתי אליו ב11 וכמובן גיליתי שהוא עוד ישן. נו ברור, אני אקום ב8 וחצי כדי שהבחור יבלה את היום במיטה. רייט. זרקתי אותו מהמיטה ישר לאמבטיה והתיישבתי ללמוד. שעתיים וחצי עשיתי תרגילים מגעילים בכימיה עד שנמאס והחלטנו לאכול. כמובן שעכשיו אוכל זה לא סתם חביתה בשתי דקות, אז בזבזנו על זה 3 שעות בערך (טוב, כי החלטנו שבא לנו קרפ לקינוח ואחרי זה החלטנו שצריך לנוח ).

ב6 וחצי חזרנו ללמוד ועד 1 וחצי ישבנו כמו ילדים טובים ולמדנו, עד שבאמת נמאס והחלטנו שהספקנו המון היום ושאפשר ללכת לישון. כמובן שעד שבאמת הלכנו לישון היה 3 וב7 וחצי בבוקר כבר צילצל השעון המעורר. קללה. אף אחד מאיתנו לא באמת שמע אותו עד שהפאלפון שלי צילצל ב8 ובעטתי בבחור שיקום לכבות אותו מהר. הבחור באמת קם (כי הוא כבר איחר והיה צריך לצאת) ואני עוד נשארתי לשאול את עצמי למה העולם כל כך אכזר ולא נותן לי לישון בזמן שהבחור ניסה לשכנע אותי להמשיך לישון ולוותר על המעבדות בביולוגיה (גם כן מעבדות, ההבדל היחידי בין זה לשיעור רגיל זה שאנחנו יושבים במעבדה ולא בכיתה. אחלה אוני'). שקלתי את הנושא והחלטתי שגם ככה אני ערה אז שאני כבר אקום, טעות כמובן. לא הספקתי לשתות קפה לפני זה אז הגעתי לשיעור הפוכה לגמרי ורק אחרי זה שתיתי את הקפה והתעוררתי לחיים.

עכשיו אני מחכה לאכול ואח"כ ללמוד, מחר יש מבחן וצריך איכשהו להצליח אותו.

אני תוהה מתי בדיוק יום שבת הפך להיות יום ככל הימים??? מתישהו יהיה לי וויקנד אחד נורמאלי בלי שיעורים?!

אני צריכה חופש.