Living the Parisian life. Champagne, Croissants and lots of French people. |
 כינוי:
בת: 40
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2002
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2002
אני אפילו לא יודעת מה לכתוב...
לפני 4 שעות בערך נודע לי שהחייל שנהרג אתמול בלילה בפעילות בשכם, היה אח של אחד מהשכבה שלי.
הוא היה חבר טוב של אח של החברה הכי טובה שלי.
אני עדיין בשוק...
בבוקר כשקראתי על זה בוואלה לראשונה מזה הרבה זמן עצרתי לקרוא ובאמת לחשוב על אותו חייל שנהרג. חשבתי על איך שפתאום המשפחה שלו נשברה, איך אפשר לחיות כרגיל אחרי זה?
כאילו היתה לי הרגשה שזה מישהו שאני מכירה. קשה לי לחשוב שהוא איבד את אח שלו. אמנם הוא לא היה ידיד שלי ואני לא חושבת שאי פעם דיברנו אבל 4 שנים באותה שכבה, איכשהו מכירים אנשים.
ידיד שלי היה בהלוויה, כמו בערך עוד חצי שכבה. הוא סיפר שזו היתה הלוויה צבאית וזה היה ממש עצוב.. הוא לא היה צריך לספר לי...
ירדו לי דמעות כשהוא סיפר לי על זה. בעיקר בגלל שחשבתי על זה שהנה זה כל כך קרוב, אולי פעם הבאה (חס וחלילה) זה יהיה מישהו מהשכבה שלי.
כולה ילד....
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
