Living the Parisian life. Champagne, Croissants and lots of French people. |
 כינוי:
בת: 40
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2002
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2002
נשף סיום - השטחיות בהתגלמותה.
זה כבר הפך להיות נושא השיחה המדובר ביותר בחודש האחרון.
אם לפני זה חשבתי שהאמריקאים אובססים לגבי המסורות שלהם- עכשיו אני בטוחה בזה.
הנה אנחנו, שלושה ימים לפני הPROM, בשבוע מבחנים מתיש וכל מה שיש לחברה שלי לדבר עליו זה השמלה שלה, השיער שלה ואיך היא הולכת להתאפר.
את המבחן ביום שבת אני בספק אם היא תצליח לעבור. ושלא תבינו לא נכון, היא לא כזה בן אדם שיטחי שכל היום מדבר על איפור ובגדים. והיא גם לא היחידה שלא מפסיקה לדבר על הנשף הזה כאילו זה טקס אוסקר או משהו כזה.
היא גם מתעקשת להדביק אותנו בהתלהבות שלה- לא ממש הולך לה. אני פשוט לא רואה בזה משהו אחר מאיזה מסיבת בית ספר רגילה, בטח יהיה חרא מוסיקה, כולם יהיו שיכורים\מסוממים\מה שאתם רוצים ואף אחד לא יזכור את זה.
חוץ מהעובדה שזה באחד האולמות היותר יפים בפריז, אני לא מוצאת שום סיבה להתלהב מזה. מה גם שאין לה דייט או שום דבר בסגנון.
נו מילא, אמרתי כבר- לאמריקאים יש מסורות והם לא יוותרו עליהם בשום מצב. גם אם זה יכלול תסרוקת מזוויעה, שמלת נשף שרואים בסרטים (ראו ערך כל הקומדיות נוער למניהם) הדבר היחיד שחסר זה הלימוזינה.
אני לפחות החלטתי שאני לא משקיעה. לא שאני אלך כמו מוזנחת, להפך יש לי שמלה נורא יפה לדעתי (שלא נראת כמו טוטו של רקדניות בלט) אבל אני גם לא אלך לקנות שמלה ב200$ רק בשביל האירוע ה(לא) מיוחד הזה.
עד כאן להיום ובפרק הבא -
הנשף!!!
:-)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
