מתיש להעביר את היום בניסיון לבלוע את הדמעות.
קשה לנסות להתרכז ולהבין את השיעור כשבראש עוברות אלפי מחשבות.
התכתבתי עם שירלי וקרן בהודעות בפאלפון היום וסיפרתי להן שנפרדנו.
נזכרתי במשפט ששירלי אמרה לי ביום שהיא פגשה את עמית.
"קליאו, הוא מקסים. כל כך עצוב לי בשבילך כי זה באמת מישהו שהיית יכולה להשאר איתו הרבה זמן".
זה כל כך נכון שזה כואב.
מסתבר שקרן דיברה איתו אתמול, זה הכעיס אותי. זה הכעיס אותי כי הוא לא טרח אפילו להתקשר אליי.
זה הכי הטריד אותי.
גם היום הוא לא התקשר אליי, אני התקשרתי אליו כי פשוט הייתי חייבת לסיים את זה כמו שצריך ולא בפאקינג אימייל. הוא אמר שהוא פשוט לא ידע איך להגיד לי את זה, שהוא פחד מהתגובה שלי. אמרתי לו שהוא אפילו לא ניסה להגיד לי את זה, כל פעם שהעלתי את הנושא הוא התחמק, או שינה נושא. לא היה לו ממש מה להגיד.
אמרתי לו את כל מה שרציתי להגיד לו.
אמרתי לו שאני מבינה אותו ושבאמת אני לא כועסת עליו או שומדבר כזה. אמרתי לו רק שהדבר היחיד שפגע בי זה שהוא לא יכל לדבר איתי. אמרתי לו שהוא יכל לפחות להתקשר אחרי שהוא שלח את המייל.
שאלתי אותו אם יש לו מישהי אחרת והוא אמר שלא. אני מפחדת מהיום שהוא כן יימצא מישהי כי זה יהיה היום שבו אני באמת אאבד אותו. שאלתי אותו גם אם הוא בכלל אהב אותי, כי היחס שלו גורם לי להרגיש כאילו הוא לא. והוא הרי לא יגיד שלא.
מה שהיה משעשע זה שאחרי 10 דקות של שיחה "רצינית", דיברנו כמו שתמיד דיברנו, ואז אחרי 10 דקות הוא שאל אותי אם אני רוצה להמשיך להיות איתו בקשר. ציחקקתי. יש לו את הקטעים הלא קשורים האלה. 10 דקות אני מדברת איתו בכיף והוא שואל אותי אם אני רוצה להמשיך להיות בקשר איתו? הוא לא חושב שהייתי מנתקת אחרי שהייתי מסיימת להגיד לו את מה שרציתי אם לא הייתי רוצה להיות איתו בקשר?
זה הדבר האחרון שאני רוצה.
כמה אנשים אמרו לי שאולי זה הכי טוב, לנתק איתו קשר לגמרי כי אני יודעת זה ייכאב לי. ייכאב לי לדבר איתו בטלפון ועוד יותר ייכאב לי לראות אותו. במיוחד כשהוא יימצא מישהי אחרת. אבל מצד שני, אם אני אאבד אותו לגמרי זה ייכאב עוד יותר. עדיין עצוב לי שהאקס סירב לדבר איתי אחרי שנפרדנו והוא פשוט נעלם מהחיים שלי. וזה היה לפני שנתיים.
אני יודעת שאם אני אנתק את הקשר אני לא אוכל לסלוח לעצמי.
ואין גם שום סיבה לזה.
לא רבנו, הוא לא פגע בי, הוא לא בגד בי (AS FAR AS I KNOW). זה בסך הכל נגמר כי ככה זה. המרחק עשה את שלו.
אז זה ייכאב, וזה כבר כאב כשהוא אמר שאני אהיה אחלה "ידידה קנאית" (בצחוק כמובן..). ידידה... עד שהפסקתי לבכות הדמעות שוב חוזרות.
עם הזמן זה יעבור, אני אתגבר ואתרגל למצב החדש. ייקח לי המון זמן להבין שזה נגמר אבל בשלב מסויים זה יגיע. מה שבטוח זה שאני תמיד ארגיש שפיספסתי משהו. פיספסתי משהו שהיה יכול להיות כל כך טוב.
וזה עוד משהו שיישאר בלב.
שמים של עצב עלי
והלילה נוטף לאיטו כמו חלב הנר
חרמש הירח קר מלמעלה
אומר לי לך הלאה ואל תישבר
רכבת הלילה מלאה געגוע
ואני ברציף מחכה כמו לנס
מעיל של בדידות לי קרוע
אומר לי לנוע ועוד לחפש
ושוב געגוע פגוע
נגוע ברעל זיכרונות
גופי בלי גופך שוב גווע
שוקע, שוקע, שוקע
כאן לבד בין הקירות
Y lloro, Y lloro
ובוכה אל הקירות
Y lloro, Y lloro
וצועק אל הקירות
השמש זורחת בעיר הזרה לי
לא יודע לאן מוליכים הרחובות
רק זה שאלייך הולך, הוא יקרא לי
תראי איך יקרא לי, יגיד לי לבוא
ללכת שנית לאיבוד בעינייך
לחבק אותך שוב, לחבקך שוב אלי
עקבות לא השארת שאלך אחרייך
השארת את פנייך צרובות בעיניי
ושוב געגוע פגוע
נגוע ברעל זיכרונות
גופי בלי גופך שוב גווע
שוקע, שוקע, שוקע
כאן לבד בין הקירות
Y lloro, Y lloro
ובוכה אל הקירות
Y lloro, Y lloro
וצועק אל הקירות
שוקע, שוקע
כאן לבד בין הקירות
Y lloro, Y lloro
ובוכה אל הקירות
שוקע, גווע
ובוכה אל הקירות
Y lloro, Y lloro
וצועק אל הקירות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
