Another day is going by
I'm thinking about you all the time
But you're out there
And I'm here waiting

And I wrote this letter in my head
'Cuz so many thing were left unsaid
But now you're gone
And I can't think straight

This could be the one last chance
To make you understand

I'd do anything
Just to hold you in my arms
To try to make you laugh
Somehow I can't put you in the past
I'd do anything
Just to fall asleep with you
Will you remember me?
'Cuz I know
I won't forget you

Together we broke all the rules
Dreaming of dropping out of school
And leave this place
To never come back

So now maybe after all these years
If you miss me have no fear
I'll be here
I'll be waiting

This could be the one last chance to make you understand
And I just can't let you leave me once again

I close my eyes
And all I see is you
I close my eyes
I try to sleep
I can't forget you
Nanana (....)
And I'd do anything for you

I'd do anything
To fall asleep with you
I'd do anything
There's nothing I won't do
I'd do anything
To fall asleep with you
I'd do anything
'Cuz I know
I won't forget you

כאילו מישהו מנסה לדחוף לי את זה למוח "נה לך! נפרדתם! תסבלי!".

אם זה לא היה כל כך עצוב זה אפילו היה משעשע אותי.

שלחתי לו הודעה היום, לבדוק אם הוא חי כי הוא היה ממש חולה בפעם האחרונה שדיברתי איתו (שבוע! שבוע! החזקתי מעמד שבוע!) ומסתבר שהוא מרגיש יותר טוב.

אבל הוא אדיש וזה מרגיז אותי.

מה שעוד יותר מרגיז אותי זה שאני גרמתי לו להיות כזה אדיש כי הוא ממש לא היה ככה לפני שהיינו ביחד. יצרתי מפלצת. כמה שזה מתאים לי...

עכשיו עוד שבוע עד שאני אוכל להתקשר אליו ולספר לו שאני כנראה חוזרת לארץ עוד כמה חודשים, סתם כי מעניינת אותי התגובה שלו.

אם בכלל הוא יגיב...

ולשינוי נושא דראסטי, החוליגנים הצרפתים מעצבנים אותי. היום בשיעור אנטומיה הם שוב זרקו ניירות מלמעלה, שרקו, שרו צ'יוואווה ולא רק זה, הם עלו על הבמה איפה שהיתה המרצה והתחילו לדפוק על השולחנות. בטח מן קטע כזה של המתוסכלים שנכשלו וחייבים לעבור את זה שוב. מזל שלמדתי להתעלם מהם.

רק באסה שעכשיו אני צריכה לשבת ולסכם את השיעור בעצמי. ביג שיט.

אנטומיה here I come.