כמעט הלכתי ללוח היום.

אבל רק כמעט, אתם יכולים לנשום לרווחה.

הגעתי לשיעור כימיה תירגול, כולי שמחה ומאושרת שהיום אוטוטו נגמר (10 וחצי שעות באוני' זה יותר ממה שאני מסוגלת לסבול) ולהפתעתי גם המורה היה שמח ומאושר. לא רק שמח, הוא גם בילה את כל השיעור בקיפצוצים מצד אחד של הכיתה לצד השני.

"תסלחו לי, היום אני נורא קופצני".

לא שמנו לב בכלל.

לדעתי הוא מייצר לעצמו אקסטזי או משהו בסגנון. אולי לא כזה נורא ללמוד כימיה after all.

האמת שהלכתי רק בגלל שהחזירו לנו את העבודות (ולא היו עליהן אפילו ציונים, רק הערות וכו' ועל שלי הוא כתב ARRGH!!! כנראה שאקסטזי גם גורם לעצבנות.) והביאו לנו את התיקון.

"אמאיה?"

אני מצביעה.

"אה, חשבתי שזאת את. היחידה שלא שמה תמונה על הכרטיס שלה"

"נו, זה בשביל שתדע מי אני".

הוא חייך בחוסר חינניות וקיפץ לצד השני של הכיתה.

עברנו על העבודות, על התיקון וחזרנו לשאלות הכלכך שנואות עלינו כשפתאום שמעתי את זה.

"אמאיה, אותך עוד לא ראיתי בלוח"

הזדעזעתי.

"לא לא לא, לא עשיתי את השאלה הזאת"

"נו לא נורא, תבואי לעשות את מה שאת יודעת".

"לא לא לא, לא הבנתי כלום!"

ברקע הכיתה התחילה לצעוק לי "יאללה אמאיה יאללה" ואני רק סיננתי "תחנקו" ואיחלתי להם שייתקע להם המטרו בדרך הביתה.

בשלב הזה המורה התייאש והודיע לי שאני אעשה את השאלה הראשונה של הstereochemistry ואני רק שמחתי. זה קל. מה זה קל, זה בסך הכל להעביר H אחד למקום אחר. לזה אני מסוגלת.

את שאר השיעור העברתי בציפיה לרגע בו אני אוכל להראות לכיתתי שאני בלונדינית חכמה אבל לפני שהספקתי נגמר השיעור.

חבל.

לפני שיצאתי המורה חייך אליי שוב בחוסר חינניות ואמר לי "אני לא שוכח שאת אמורה לעשות את השאלה הראשונה בשיעור הבא".

אממ טוב?

מה כבר יכלתי להגיד לו? "ואל תשכח לחלום עליי בלילה?"

חייכתי (בחינניות כמובן) וברחתי משם כל עוד נפשי בי.

זה אומר שביום שני אני אהיה חייבת לבוא לשיעור, אני לא אפספס הזדמנות כזאת בשביל ללכת ללוח פעם אחת, כדי שהוא יירד ממני עד הסמסטר הבא.

חוצמזה, שיעור אנטומיה היה שוב מיותר. אבל הפעם ממש מיותר וכשאני אומרת ממש זה ממש ממש מיותר. למדנו על ההיסטוריה של האנטומיה. כמה לא מועיל זה??

חוץ מזה שלמדתי על שם מי קרוי הברטולין, למדתי שפעם חשבו שארקציה נגרמת ע"י אוויר (תנסו לדמיין את זה. זה משעשע) ושגופה טריה זו גופה שמתה לפני פחות מ15 ימים. Charming indeed.

מיותר כבר אמרתי?

קשים הם חיי.

בעצם, עכשיו שאני כמעט סקסית אני באמת יכולה ללכת להיות חשפנית!!

Playboy - Here I come!