אז עוד יומולדת עבר, אני זקנה מדי וכבר לא כיף לחגוג ימי הולדת. סתם, בולשיט. אני כבר 3 ימים בחגיגות. זה התחיל ביום שישי באוניברסיטה שכל האמפי שר לי שירי יומולדת, 3 פעמים. אני לא חושבת שיש אחד שפיספס את זה שהיתה לי יומולדת. מצד שני, את רוב היום העברתי בכימיה אורגנית שזו לא דרך נחמדה להעביר בה את היומולדת.

בערב עשו לי הפתעה והלכנו כל המשפחה והבחור למסעדה ממש ממש טעימה, ושם עשו לי פדיחות ושרו לי עוד פעם שירי יומולדת. אין דבר שאני יותר שונאת מההפתעות המטופשות האלה. אבל היה כיף נו, צריך קצת צומי בחיים.

ביום שבת הבחור לקח אותי ליום כיף והסתובבנו בפריז וביקרנו בכל הדוכנים הקטנים לכבוד כריסטמס. היה נחמד. בערב הלכנו לסרט החדש של בניני, היה מצחיק (לי לפחות, הבחור סבל כי הוא לא הצליח לקרוא את התרגום).

והיום יש מסיבת הפתעה לאמא שלי, אז זה כבר לא כל כך היומולדת שלי, אבל לא נורא. אמורות להגיע לי עוד מתנות (איפוד מהבחור, תיק מאחותי ועוד הפתעה מההורים) שיצטרפו לתלוש של 70 יורו בזארה מחברה של אמא שלי כדי לקנות לי חצאית או מגפיים, דיוידי שגם מקליט מההורים שלי.

ואחרי שהחגיגות יסתיימו תתחיל תקופת החרישה ולמי יש כוח לשטויות האלה?

בינתיים, קחו תמונה שלי עם המעיל הורוד. יש עוד תמונות אבל ממתי אני מפרסמת פה תמונות?