Living the Parisian life. Champagne, Croissants and lots of French people. |
 כינוי:
בת: 40
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2002
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2002
 רגעים שכאלה...
איך אני שונאת שסתם ככה נופל עליי דיכאון, בלי שום סיבה מיוחד. משעמם לו אז הוא נדחף לחיים שלי.
באמת תודה.
גם ככה היום הזה לא היה משהו.
התעוררתי ב8 אחרי שחברה שלי (זאת שרבה עם כל העולם, נקרא לה ק') החליטה שנורא חשוב לה להתקשר אליי לבקש ממני להתקשר לב' לבקש את הג'ל לשיער שלה כי היא שלחה SMS לחברה שלישית (שנקרא לה מ') ובגלל שהן רבו, ההיא החזירה לה תשובה די ביצ'ית. אז היא ביקשה ממני יפה לסדר את הקטע הזה.
זה היה ממש הכרחי ב8 בבוקר. היא לא יכלה לחכות שעתיים...
נו מילא. אם אני כבר ערה, אז אני אלך לחדר כושר.
היה לי תכנון יפה כזה לקום מוקדם, ללכת לחדר כושר ואז ללמוד לבגרות בכימיה עוד שלושה ימים.
איזה חדר כושר ואיזה ללמוד??
התקשרתי לידיד שלי, אמרתי לו שהולכים לחדר כושר. הוא אמר לי שהוא בדיוק יוצא לשעתיים אבל אחר כך הוא ייתקשר ונצא.
שעתיים אחרי זה הוא מתקשר ואומר לי שהוא אוכל ואז נלך. נו מילא....
כך עבר לו הזמן ב5 התקשרתי אליו וכבר לא היה לי עצבים ללכת אז החלטתי לוותר על העסק ושמחר נלך.
ואז למדתי שעה, טוב לא שעה. חצי שעה כי כל 5 דקות עשיתי הפסקה.
ועכשיו התחברתי ובמקרה גם חברה שלי מישראל היתה פה. היה נורא נחמד לדבר איתה שוב, שנים לא דיברנו. אני נורא מתגעגעת לכולם אבל במיוחד אליה.
אני חושבת שהיא אחת מהחברות הכי הכי טובות שלי שאני מכירה הכי הרבה זמן. 10 שנים.. וואו באמת מלא זמן!
בקיצר דיברנו שעתיים בערך, עידכנו והתעדכנו על כל מיני נושאים ועכשיו נורא בא לי לראות אותה.
אוף. עולם אכזר.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
