אמנם סגרתי את המחשב ב11 וחצי וניסיתי להקדיש לעצמי שעה אחרונה של למידה לפני השינה אבל זה לא הולך.

כל היום זה לא הלך.

נמאס לי, כל כך נמאס לי.

אני מרגישה שכבר חודש המוח שלי מתעסק באותם דברים - ביולוגיה, כימיה ואנטומיה. את פיסיקה אני בכלל לא מתכוונת לעבור, כי זה יותר מדי בשבילי. כבר ויתרתי על זה לפני שלושה שבועות בערך כשהבנתי שלנסות להבין את החומר עד המבחן יהיה בזבוז זמן ועדיף להתרכז במבחנים האחרים. אז ויתרתי מראש בלי להתאמץ יותר מדי, תגידו מה שאתם רוצים - לא אכפת לי. אי אפשר לנסות להבין מקצוע שבחיים לא למדתי בשלושה שבועות.

ובכלל, אני בכל מקרה לא אעבור את השנה הזאת אז לפחות שאני אלמד ל3 מבחנים הבאים כדי ששנה הבאה את רוב הזמן אני אוכל להשקיע בפיסיקה.

אבל גם את ה3 האלה אני לא רואה איך אני עוברת, יותר מדי חומר וכל פעם שאני מנסה ללמוד המוח שלי מסרב לזכור את הדברים, כבר נראה לי שאני לא יודעת כלום. אבל ממש כלום. כאילו לא למדתי בכלל עד עכשיו.

אני כל כך קרובה להגיע לבכי.

זה יהיה היום, או מחר או עוד יומיים אבל זה יגיע בשלב מסויים.

זה תמיד מגיע.

וזה רק בגלל שנמאס לי ואני עייפה ושפאקינג לא מעניין אותי האלוג'נס או ריבוזומים או כל המיליון ואחד דברים המיותרים האלה.

אני כבר מגיעה לשלב שלא אכפת לי מכלום ואני רק רוצה להיות אחרי המבחנים, אפילו אם ילך לי הכי חרא בעולם.

זה בסך הכל מבחנים גאד דמט.

נמאס לי. נמאס לי. נמאס לי!

ועכשיו אני אלך לנסות לישון, או לפחות לנסות לישון.

אפילו את זה אני כבר לא מצליחה לעשות.

אם אני אצא שפויה אחרי המבחנים זה יהיה כל כך נס.