Living the Parisian life. Champagne, Croissants and lots of French people. |
 כינוי:
בת: 40
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2003
סופ חודש ואנקטודה משעשעת.
הרגע שמתי לב שנגמר החודש... עבר מהר...
אני חושבת שזה החודש הראשון שבאמת כתבתי בו מהתחלה ועד הסוף. אני גאה בעצמי.
וכדי שהפוסט הזה לא יהיה חסר פואנטה, במקרה נתקלתי בתמונה הזאת היום והיא הזכירה לי סיפור משעשע מהתקופה שאני הייתי זאטוטה פראית.
כשהייתי בת 4 בערך הלכתי עם אמא לחברה שלה שהיתה לה בת בגילי ותינוק קטן, בן שנה. אניוויז כרגיל האמהות שתו קפה וריכלו בסלון בזמן שאנחנו שיחקנו בחדר. בשלב מסויים החלטתי שאני צריכה לבטא את היצירתיות שבי בדרך מקורית אז לקחתי טושים שמצאתי בחדר, וכמובן בתור חובבת אומנות מודרנית לא הסתפקתי בדף אז לקחתי את התינוק. לא היו לו מספיק שיערות לדעתי אז החלטתי להוסף לו כמה, ולא סתם בצבע שחור, משעמם כזה. בחרתי את מיטב צבעי הקשת, שיהיה גם יפה.
אני מצאתי את זה מאוד משעשע, אמא שלי קצת פחות ואני לא אדבר בכלל על האמא של הילד הצבוע. מבוגרים לא מבינים אומנות מודרנית.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
