Living the Parisian life. Champagne, Croissants and lots of French people. |
 כינוי:
בת: 40
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2003
 לילה מלא דילמות.
בא לי להתקשר למושבניק. משום מה כל יום שישי בערב בא לי להתקשר אליו אבל אי אפשר להתקשר ביום שישי בערב אז אני מחליטה להתקשר ביום שבת אבל בסוף לא.
עכשיו אני בדילמה אם בכלל אני רוצה להתקשר אליו. מצד אחד כבר המון המון זמן לא דיברתי איתו, לא באימיילים ולא בטלפון. אני מתגעגעת. מצד שני, טוב לי לא לדבר איתו, אני יודעת שברגע שאני אדבר איתו שוב אני שוב אהיה אובססיבית לגביו ולא רוצה, עד שסוף סוף אני מתחילה להגמל ממנו... כמו ששמוליק טיאר אומר (אם כבר כל כך הרבה אנשים מגיעים לבלוג שלי בגלל שהם מחפשים את שמוליק טיאר במיליון ואחד מנועי חיפוש לפחות שתהיה סיבה) הכי טוב זה לנתק קשר לתקופה מסויימת... אבל בא לי לדבר איתו!
אני בן אדם מתוסבך.
אני גם עייפה אבל לא בא לי לישון. לא יודעת למה.
שמישהו יבעט לי במוח או משהו כזה, אולי זה יעזור.
Ujournal לא פועל כבר יומיים, הם מחליפים שרתים או משהו כזה וזה היה אמור לקחת להם יום אחד אבל יש להם בעיות. אוף איתם, דווקא בא לי לעדכן שם ואני לא יכולה.
חודש חדש ודף חדש.
לא אוהבת את פברואר, זה חודש יוצא דופן כזה, קצר מדי. חוץ מזה יש את וולנטיינס דיי, שזו כבר סיבה מספיק טובה לתעב את החודש הזה. זה פשוט חג מזעזע. כבר התחילו לשים כל מיני מתנות כאלה צ'יזיות והכל ורוד ואדום עם לבבות. ממש מעורר חלחלה.
בכלל כל המתנות his & hers האלה מיותרות. גם אם היה לי חבר, למה שאני ארצה שיהיו לנו גרביים תואמות? או עוד יותר גרוע, תחתונים תואמים? גוועלד. כמו שגלעד אמר לי פעם (באחת הפעמים שהוא והחבר עשו קוצי מוצי אחד לשני  ), אני ורומנטיקה פשוט לא נועדנו להיות ביחד. כל הפוצי מוצי קוצי האני פאמקין דארלינג זה פשוט לא אני. אני צריכה מישהו ציני, כמוני, לא מישהו שיגיד לי כל הזמן כמה אני חמודה ובלה בלה בלה שכאלה... אני מעדיפה להקיא, תודה.
אמרתי לשוקי שלא בא לי לכתוב ובסוף כן בא לי לכתוב. שוקי משעשע אותי במסנ, הוא שולח לי כתבות על המורדים ואוכל עוגיות טעימות וגם לי בא, רק שלי אין כוח לקום למטבח כדי להביא עוגיות ועוד אחר כך אני שוב אצטרך לצחצח שיניים וגם לזה אין לי כוח והרי אני לא אלך לישון בלי לצחצח שיניים, זה מגעיל. אני אובססיבית לציחצוח שיניים. אני מצחצחת שיניים 4-5 פעמיים ביום. עכשיו נעשיתי גם אובססיבית לשטיפת פנים... מאז הניקוי פנים העור שלי נורא נעים ואני מנסה לשמר אותו ככה אז כל בוקר וכל ערב אני שוטפת אותו ואז מנקה ואז שמה קרם א' ואחר כך קרם ב' וכל זה לוקח מיליון שנה אבל למי אכפת, העיקר שיהיה לי עור נעים ונקי.
ממש בא לי עכשיו עוגיות וחלב, זה מזכיר לי את המושבניק ואת השיחות הליליות שלנו על עוגיות וחלב עזים, די טיפשי אבל זה מהדברים החמודים האלה בו... אבל די עם המושבניק. אני גם רעבה אז עוד יותר בא לי אבל זה משמין ואחרי כל ההשקעה שלי בחדר כושר אני לא יכולה לאכול דברים משמינים.
פאק איט משמין, אני רוצה עוגיות וחלב ושוקי מחכה לקרוא את הפוסט שלי, חוץ מזה שבתור מישהי שלא היה לה מה לכתוב וסתם התחילה לכתוב מתוך שיעמום דווקא כתבתי הרבה. יופי לי.
אגב, זה יהיה הפוסט המאה שלי אבל זה לא אירוע שדורש מסיבה אז נתעלם מזה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
