(איזו השקעה, כבר 3 שנים לא כתבתי משהו כל כך ארוך בעברית)

ולכל מה שלא נכנס על הנייר כי בכל זאת, משום מה הרבה יותר קל פשוט לזרוק מילים למקלדת מאשר לכתוב אותן על דף.

אף פעם לא היה לי קל לכתוב.

כשהייתי קטנה תמיד רציתי שיהיה לי יומן יפה כזה לכתוב בו את כל השטויות שלי אבל תמיד הייתי מתחילה והיומן היה ננטש מהר מאוד. גם את הבלוג הזה היה לי נורא קשה להתחיל.

בשנה הראשונה לא ממש כתבתי פה, בגלל שהיה לי את הבלוג השני שלי, באנגלית, וגם בגלל שהיה לי מוזר לכתוב בעברית. לפני שנתיים עוד הייתי בבי"ס והיה לי כל כך קשה "לתרגם" את כל מה שקורה לי לעברית אז העדפתי לכתוב באנגלית ומאז עדיין יותר קל לי לכתוב באנגלית, למעשה את היומן הרגיל שלי אני כותבת באנגלית (בגלל שנטשתי את הבלוג ההוא).

לא כתבתי פה אבל בכל זאת קראתי ואני נורא מתגעגעת לישראבלוג של פעם, כשאנשים היו כותבים בשביל עצמם ולא בשביל כניסות או תגובות.

לא זוכרת למה בדיוק החלטתי לחזור אבל אני זוכרת שגם אז היה לי מוזר להתחיל לכתוב פה אבל עם הזמן התרגלתי ועכשיו אני אפילו לא יכולה לחשוב על החיים שלי בלי הבלוג הזה (מישהו צעק מכורה?)

אז שוב פעם אני אגיד תודה לכל אלה שקוראים את השטויות שלי, ובמיוחד לכל אלה שמגיבים כשצריך. לפעמים אפילו תגובה קטנה יכולה לשנות הרבה.

יאללה, מוכנים לעוד שנה?