תכננתי לקום מוקדם היום אבל כשהתכוונתי למוקדם זה היה מוקדם בבוקר (10), לא באמצע הלילה (7 וחצי).

למה קמתי ב7 וחצי? אין לי מושג.

בעצם כן, החתול של עשה קולות של חתול שרוצה לצאת החוצה מהחדר אז התעוררתי כדי לפתוח לו את הדלת אבל הוא לא טיפש החתול. הוא לא באמת רצה לצאת, הוא רק עשה את זה בשביל שהוא יוכל לעלות על המיטה ולדרוש ליטופים בלי שאני אעשה את עצמי ישנה.

בדר"כ אני חוזרת לישון אבל לא נרדמתי שוב אז החלטתי שזה מיותר לשכב במיטה ולעשות את עצמי ישנה כדי שהחתול לא יציק לי יותר מדי.

עכשיו יש לי יותר מדי זמן לשרוף. אולי אני אלמד קצת לתיאוריה אם ביום שבת אני מתכננת לעבור את זה סוף סוף, ואני צריכה גם לקפוץ לבקר קצת את החדר כושר אחרי כמעט חודשיים שלא הייתי שם.

הגעתי למסקנה שהספר IT מפחיד לי את התת מודע.

מאז שהתחלתי לקרוא אותו בכל חלום צצים לי ליצנים עם בלונים, בלי שום קשר לכלום. בין הקורנפלקס בטעם גראס לאוזני המן במילוי קנאביס (וזה דווקא לא היה בחלום, את זה אמא הציעה להכין לפורים) מופיע לו ליצן מזעזע.

בקצב הזה הילדים שלי לעולם לא יראו ליצן (גם ככה הם יהיו מסכנים ולא יוכלו להכניס הביתה בלונים).

השפיות שלי, כנראה, גם יצאה לחופשה.

מה שמזכיר לי שאני צריכה בהזדמנות לקפוץ לאוניברסיטה לבדוק את המערכת שעות שלי אבל זה יכול לחכות ליום שישי. אין לי כוח לראות את המקום הזה כשיש לי עוד 6 ימים שלמים של חופש.

חופש! חופש! ו11 מעלות בחוץ.

זה יותר מדי טוב. בטח עוד מעט יקרה משהו ממש רע. ממש.

או שיהיה ממש קר, או שסתם יהיה הרבה גשם, או שאני אלך ברחוב ואראה את הליצן של מקדונלדס.

כן, אני צריכה להחליף ספר ודחוף.