אתמול ראיתי Mona Lisa smile. מי שאמר שזה צ'יק מובי - צדק ובגדול. כל כך הרבה קיטש ופמיניזם.

אהבתי.

מאוד אפילו.

ויש בו את ג'וליה סטיילס שאני אוהבת. הבעיה היא שלא משנה באיזה תפקיד היא תשחק תמיד יהיה לי בראש אותה בתור קאט ב10 דברים שאני שונאת אצלך. כנראה שראיתי את הסרט הזה הרבה יותר מדי פעמים.

אחרי הסרט הלכנו לאכול במסעדה והמלצר נראה כמו פרודו מלורד אוף דה רינגס. טוב, לא בדיוק כמוהו אבל הוא בכיף היה יכול לשחק הוביט. כל הערב קראתי לו פרודו. הוא לא הגיב. זה בגלל שקראו לו פייר, או פול או משהו צרפתי כזה.

בלילה המברשת שיניים שלי נעשתה possessed. פתאום ב1 היא התחילה לפעול. זה נורא לא נחמד לקרוא IT ב1 בלילה ופתאום לשמוע את המברשת שיניים מתחילה לפעול. זה אפילו מאוד מפחיד. היא פשוט נדפקה לגמרי וכשאני מצחצחת שיניים היא לא תמיד פועלת אז אני שוכחת לכבות אותה ואז היא מתחילה לפעול אחרי כמה שעות וגורמת לי לאבד כמה שנים טובות מהחיים שלי.

היום בצהריים כשהעוזרת באה אני ואבא הלכנו לאכול במסעדה.

רק שתדעו לכם שלפעמים אני גם אוכלת בבית, אבל זה רק במקרים מיוחדים שיש אוכל בבית.

בכל מקרה, הפעם הלכנו לאכול במסעדה איטלקית.

כרגיל התלבטתי שעות מה לקחת וכרגיל לקחתי פיצה עם פטריות.

יש להם את הפיצות הכי טעימות בארץ. רק שהמסעדה לא בארץ, אבל זה פרט שולי.

היה לי טעים, מאוד אפילו. אבל לא בשביל זה אני הולכת לשם.

אני הולכת רק בשביל הprofiteroles שלהם שזה הדבר הכי אלוהי שנוצר (זה כמו פחזניות, אבל יותר איכותי. תמונה לא תהיה פה כדי שלא תלכלכו לי את הבלוג ברוק).

יש להם את הקצפת הכי טעימה שאכלתי בחיים שלי. ואני אפילו לא אוהבת קצפת כל כך. זה פשוט אלוהי. אפילו השוקולד שהם שמים על זה טעים, ושוקולד אני אוהבת עוד פחות מקצפת.

היה נפלא.

אחרי שהשמנתי ב2 קילו הלכתי לחפש לי שרוכים עבים לאדידס החדשות שלי (עידכון: בסוף הן שחורות עם פסים לבנים). לא מצאתי כי בשום חנות מזורגגת בעיר הזאת אין שרוכים עבים כמו שרציתי.

אני עוד אמצא כאלה, גם אם אני אצטרך ללכת לכל חנות וחנות פה. אני אמצא!!!

ועכשיו שהעברתי לי את הזמן בכתיבת תקציר היומיים האחרונים שלי, אני יכולה ללכת לצחצח שיניים, להכנס מתחת למיטה ולראות את התוכנית שחיכיתי לה (לא משהו מעניין שדורש פירוט, ולא. זה לא פורנו).