 Living the Parisian life. Champagne, Croissants and lots of French people. |
כינוי:
בת: 40
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
פברואר 2003
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2003
If I'll see another rose I'll PUKE! הקטע הזה של לבבות ופרחים וורוד\אדום לאבי דאבי כזה פשוט מזעזע. בכל מקום רק וולנטיינס דיי וולנטיינס דיי וולנטיינס דיי. שמישהו יביא לי שקית הקאה. אפילו את השלטים האלקטרוניים האלה ברחובות שאומרים אם יש פקקים או הפגנות או דברים בסגנון הוחלפו ובמקום לעדכן אותנו במצב הכבישים עודכנו בזה שפול אוהב את מארי ושאר דברים קיטשיים כאלה. תודה באמת, תבאסו את כל חסרי האהבה עם המילים הרומנטיות-משהו האלה. הייתי אמורה לצאת היום כחלק מהקארפה דיאמ שלי אבל מה לעשות שאני מתה מעייפות ובחוץ 2 מעלות כך שגם אם הייתי מנסה לאסוף את כל כוחותיי כדי לצאת זה לא היה קורה, מבאס לצאת כשצריך מיליון שכבות. אז לא יוצאים, לא נורא. פגשתי את מיכל וחבר שלה היום. מיכל זאת אחת מהאיי סי קיו שלי שעברה לפריז ושאלה אותי כל מיני דברים על אוניברסיטאות. יש לה חבר חמוד אבל יש להם מערכת יחסים מוזרה בטירוף, הם פשוט לא נראים זוג, הם נראים יותר כמו חברים טובים אבל זוג? לא. בדרך אליה שוב הלכתי לאיבוד (כן כן, כרגיל, יש לי חוש התמצאות של זבוב עם כנף אחת). החלטתי לנסוע באוטובוס במקום להחליף 3 פעמים מטרו - טעות איומה. הלכתי בכלל לכיוון ההפוך ובמקום שייקח לי 5 דקות להגיע אליה לקח לי חצי שעה, וגם לקחתי את המטרו כי אחרת בחיים לא הייתי מגיעה אליה. או שפריז גדולה מדי או שאני דפוקה מדי. אחד משניהם. נראה לי שאני אנטוש לטובת המיטה שלי, אני מתה לישון. נמאס לי לקום ב6 וחצי כל יום. נמאס.
| |
|