Living the Parisian life. Champagne, Croissants and lots of French people. |
 כינוי:
בת: 40
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2003
אני כבר לא כל כך בטוחה...
כל הקטע של הפירסינג, אני לא יודעת אם באמת בא לי לעשות.
קבעתי לעצמי לעשות מחר או לא לעשות בכלל כי אני יודעת שאם אני אדחה את זה אני לא אעשה בסוף.
אני בכלל לא יודעת למה אני בכזאת דילמה, סך הכל זה לא משהו שנשאר לנצח, אם לא בא לי אני פשוט אוציא וזה ייסתם. הקטע הוא שאני לא מפחדת מלעשות את הפירסינג אלא מזה שתהיה לי אינפקציה ובלגאנים.
בעעעע הייתי צריכה לעשות את זה ביום שישי, כשממש התחשק לי לעשות... אבל אני יודעת שאני רוצה.
יאללה אני אעשה מחר וזהו, מקסימום אני אוציא, זה לא כזה ביג דיל נכון???
כואב לי הראש ומהבוקר בא לי לאכול, לא כי אני רעבה אלא כי בא לי לאכול. זה מגעיל אותי...
עבר עליי לילה מוזר, הדלקתי את הטלוויזיה מסיבה לא ברורה ושמתי על ערוץ 2 שבדרך כלל בימי שבוע שאני קמה ב7 אני רואה את החדשות) ואז (אני לא זוכרת אבל אמרו לי) שקמתי להדליק את האור בסלון. לא ברור בכלל.
אני זוכרת גם שהיה לי חלום שארתי לעצמי שאני חייבת לזכור אבל שכחתי, כמו תמיד, למרות שיש לי פנקס קטן לכתוב בו כל מיני דברים שאנ ינזכרת בהם לפני השינה (זה אף פעם לא עובד, אני תמיד עייפה מדי בשביל לכתוב..).
אני הולכת לאכול, אבא הכין קנלוני... יאמי!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
