Living the Parisian life. Champagne, Croissants and lots of French people. |
 כינוי:
בת: 40
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2002
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2002
 לכו תבינו שגרירויות (או יותר נכון שגרירויות ישראל בעולם)
אז הגיע הזמן ללכת לשגרירות לחדש את הדרכון שלי ולסדר את הטפסים לצבא וכל השטויות האלה.
התקשרתי לפני שבוע כדי לקבוע פגישה (וגם זה לקח שנים עד שגיליתי לאן אני צריכה להתקשר כי אין שגרירות) אמרו לי לבוא ב11.6. הכל טוב ויפה, אני מגיעה באתמול אחרי שקמתי מוקדם בשביל להגיע לשם בזמן ומה מתברר? שבדיוק אתמול השגרירות היתה סגורה כי הם היו בשיפוצים או משהו. ואני שואלת את עצמי - לא יכולים להתקשר להגיד משהו? אני אמורה לנחש שהם סגורים? ומה ההיגיון בלקבוע לאנשים פגישות בתאריך הזה?
אמרו לי לחזור היום בין 10-12 וחצי אז שוב קמתי מוקדם ושוב סחבתי את עצמי לקצה השני של פריז. הגעתי לשם ב10 נכנסתי אחרי מיליון בדיקות בטחוניות (המאבטח דווקא היה חביב ביותר) ואז עוד מאבטח (לא פחות חביב) אמר שצריך להתקשר מהחדר המתנה להגיד להם שהגענו (אין להם תקציב למזכירה) התקשרתי. תפוס. אחרי 10 דקות עדיין תפוס. 20 דקות ועדיין תפוס. חצי שעה סוף סוף עונים לי ואומרים לי לעלות לקומה השניה. "יופי" חשבתי לעצמי, זה הולך להיות מהיר תוך חצי שעה אני עפה משם. איזו טעות איומה. הגעתי למעלה וגיליתי ששם יש תור ענק והמאבטח התעצבן ואמר לנו לחזור למטה.
כמו ישראלים טובים כולם התחילו לצעוק, אומרים לנו לעלות ואז אומרים לנו לחזור למטה? מה אנחנו יויו?
אז איזה פרחה אחת יצאה וצעקה על כולם. היה שיגי.
חזרנו למטה כולם מקטרים, צועקים, מקללים ומה לא (נו שגרירות ישראל או לא?) אחרי 4\3 שעה סוף סוף אמרו לי לעלות. שוב בדיקה בטחונית (הפעם המאבטח היה הרבה יותר מחביב) חידשתי את הדרכון, חתמתי על דחיית הצבא ואיזה כיף לי אני יכולה להיות שנה בישראל בלי להתגייס או כדברי הפקידה שם "שנה בשביל לחוות איך זה לגור בישראל".
יופי טופי, יש לי דרכון, יש לי דחיה מהצבא ואני יכולה לנסוע לישראל!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
