Living the Parisian life. Champagne, Croissants and lots of French people. |
 כינוי:
בת: 40
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2003
לא נעלמתי אבל גם לא חזרתי
מחשבים זה פשוט דבר מרגיז!
אחרי שכבר פירמטו לי אותו והכל היה טוב ויפה ביום חמישי חזרתי לי שמחה ומאושרת מהבייביסיטר (טוב לא ממש שמחה ולא מאושרת אבל שיהיה..) ולהפתעתי גיליתי שהמחשב שלי פשוט לא נדלק. ניסיתי לנתק אותו מהחשמל ולחבר שוב, לא עזר. ניסיתי לבעוט בו, גם לא עזר. החלטתי ללכת לישון בתקווה שבבוקר הוא יידלק.
קמתי בבוקר שמחה ומאושרת (כל השמחה הזאת זה רק בגלל הפירסינג  ) וניסיתי להדליק את המחשב אך אבוי! הוא עדיין לא נדלק  . מה עושים? ישר רצתי למטבח להודיע לאבא שהמחשב שלי שבק חיים והוא הבטיח לסדר אותו בסופשבוע (מזל שזה היה יום שישי). בינתיים התנחלתי לי במחשב של אמא שלצערי יש בו רק מקלדת צרפתית אז אין עברית וגם אנגלית זה בעייתי כי האותיות ממוקמות שונה מבמקלדת עברית.
ביום שבת אחרי מליון קירצוצים והצקות אבא הלך לבדוק מה לא בסדר במחשב שלי ואבוי נאמבר 2! איזהשהו חלק (הספק נראה לי, לא זוכרת בדיוק) פשוט מת ועכשיו צריך לחכות שבוע (!!!) עד ש(אולי) ימצאו לי ספק חדש ובכך המחשב שלי יחזור לחיים.
אוף אוף ואוף.
כל המוסיקה שלי הלכה ביחד עם המחשב (מזל שלפחות כל השירים שלי עוד היו במחשב של אחותי מאז הפירמוט) ואני נאבקת כל פעם עם המקלדת הצרפתית בשביל לכתוב מיילים או לדבר עם אנשים באיי סי\ מסנ.
חוץ מזה מה קורה בחיי מאז הפעם האחרונה שהייתי פה...
הפירסינג בסדר, תודה ששאלתם. נראה שהוא מחלים נהדר בלי שום דברים צהובים\לבנים שיוצאים ממנו או שאר הדברים שיכולים להיות לפירסינג חדש. הוא קצת אדום מסביב לחורים אבל זה בהחלט נורמאלי, כמו שאמרתי לאחשל (שגם עשה עגיל בפופיק) כל עוד זה לא כואב ולא יוצא מזה משהו ירוק - no worries. למען האמת אפילו התרגלתי לחיות איתו, חוץ מכמה פעמים אתמול שבטעות נגעתי בו כשמדדתי בגדים חוץ מזה הוא בסדר. כבר לא מפחיד אותי לשים עליו חולצות וכאלה (כי בהתחלה נורא פחדתי שזה יגרום לאינפקציה). חוץ מזה שגיליתי שהsea salt soaks ממש עוזרים!!!! זה באמת עוזר לזה להחלים יותר מהר.
אבל די עם הפירסינג.
אתמול הלכנו (אנוכי והכיתה) לראות אנטיגונה (ככה קוראים לזה בעברית?). אמנם אני חובבת תיאטרון אבל זה היה כל כך משעמם, חצי אולם נרדם וכל ההצגה קיוויתי שתהיה הפסקה כי היה כל כך חם והייתי צמאה לאללה אבל לא. גם משעמם וגם בלי הפסקה.
כשיצאנו כולם נורא התלהבו מההצגה ואני רק אמרתי להם שלדעתי הסיפור טיפשי וחסר פואנטה, ברצינות. היא מתה, הוא מת וזהו. נגמר הסיפור. כל כך מרגש. הדבר היחיד שאהבתי בהצגה זה את השני בחורים שישבו מולי, לפחות היה לי על מה להסתכל במשך שעתיים.
עכשיו כדאי שאני אלך לכתוב את החיבור שלי בצרפתית כי כבר דחיתי את זה בשבוע (זה היה אמור להיות ליום שישי אבל הייתי חולה אז לא ממש התחשק לי לעשות את זה).
לא יודעת כמה יצא לי להיות פה כי מהמחשב של אמא אני לא ממש יכולה לכתוב ואחותי לא ממש שמחה שאני מתנחלת לה במחשב אבל מדי פעם כשהיא לא תהיה בבית אני מבטיחה שאני אבוא לכתוב.
בתקווה שעד שבוע הבא יחזור לי מחשבי האהוב...
שבוע טוב!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
