פתאום כבר אין לי זמן לכתוב, וגם כשאני מתחברת זה בשביל לבדוק אימייל\לבדוק פורום\להדפיס שיעורים ואז יוצא שאין לי זמן לכתוב. וואו, אני עסוקה.

קשה להתחיל לחרוש כשלא רגילים אבל אני לומדת 3-4 שעות ביום ולאט לאט נלמד יותר (אני מפחידה גם את עצמי...). המוח שלי יתאדה בסוף אבל לא נורא. ההשקעה בסוף תשתלם (ולחשוב ששנה הבאה שוב יהיה כזה סיוט..).

מה שטוב זה שכשאני לומדת אני ממש לא רעבה וכשאני לא רעבה אני לא אוכלת, וכשאני לא אוכלת אני מרזה והופכת לכוסית על וזה כמובן נפלא בהתחשב בעובדה שכבר קיץ (קיץ! קיץ! אתמול עברנו לשעון קיץ ולא אמרו לי אז במקום לקום ב10 וחצי גיליתי שקמתי ב11 וחצי) וחוצמזה, זה נותן לי מוטיבציה ללמוד (אני אומרת לעצמי שגם אם אני לא אהיה חכמה לפחות אני אהיה כוסית. 1 מתוך 2 זה כבר משהו).

מה שגרוע זה שכבר אין לי חיים. בכלל אין לי חיים. בסופשבוע אמא רצתה שאני אבוא איתה לקנות לי משהו לחתונה שיש בקרוב (של מישהו מהמשפחה מסתבר, לא יודעת בדיוק מי וגם לא אכפת לי ממש) אבל נאלצתי לוותר כדי ללמוד ולהשלים דברים. לא הפסדתי הרבה כי בסוף היא לקחה את אחותי והן חזרו עם שמלה מהממת לי (שמסתבר שגם ממש נראית טוב עליי) וכמובן חזיה ותחתון.

כיף לקבל דברים בלי לסבול שופינג.

ועכשיו אני הולכת ללמוד קצת. אני ממש מבזבזת זמן עכשיו

(שמישהו ירביץ לי בבקשה)