לא ממש, אבל חשבתי שמש ועלה לי השיר הזה לראש ועברי לידר זה תמיד טוב.

האמת שיש שמש בחוץ, ויש קיץ בחוץ, והשמיים כחולים , הציפורים מצייצות ואני רואה את הכל מחלון קטן בספרייה (האמת שיש המון חלונות, אבל יש גם בניינים ובקושי רואים שמיים).

היום גיליתי משהו מועיל. גיליתי שאם אין לי חשק ללמוד אבל אני מכריחה את עצמי אחרי שעה וחצי אני נכנסת למוזה ומצליחה ללמוד לא רע. כשהגעתי היום בבוקר בכלל לא היה לי חשק ללמוד וגם הייתי גמורה מעייפות אז במשך שעה וחצי (!!!) ישבתי על שלושה עמודים בערך וכל רגע קיללתי את העובדה שהקפיטריה סגורה ושאין קפה. איכשהו אחרי הרבה קללות ובהיות באנשים הצלחתי ללמוד.

מה שעצוב זה שההפסקה שלי היתה לעיין בעיתוני מדע שיש בספרייה, ושלא תחשבו שאני היחידה שעשתה את זה, הבחורון (הממש חמוד) שישב לידי וניסה ללמוד אורטופדיה או משהו כזה (ונרדם לאיזה 45 דקות) גם הלך לעשות הפסקה (מהשינה כמובן) ולקח איזה עיתון. אחנו עצובים לגמרי, אבל החכמתי וקראתי משהו על סמים.

אבל די די עם הלימודים.

אני יודעת שכולכם רוצים לדעת אם כבר נולד בייבי עז (גדי, גדי - הבנתי) אז לא. אין גדי קטן אבל יש עגל! כולם חשבו שהפרה תמליט רק עוד כמה שבועות אבל לא! SURPRISE! נולד בלייב עגל קטן וזה באמת היה יפה לאללה.

אחותי בתגובה אמרה שזה ממש ממש מגעיל.

אחותי לא מבינה כלום.

כדאי שאני אלך לישון כדי לא לשעמם אף אחד.

אני בכלל מציעה לכל ה3 שעדיין קוראים לחזור לפה ביוני, עד אז גם ככה לא יקרה שומדבר מרתק בחיי (אלא אם אני אמצא איזה בחור מסוקס בספרייה אבל לפי המצב שם אני ממש סקפטית בנושא)