Living the Parisian life. Champagne, Croissants and lots of French people. |
 כינוי:
בת: 40
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2003
 BOOM *דלת נטרקת*
השכנה שלי משוגעת. בעודי משתינה לי בשקט היום בצהריים יצא לי לשמוע את השכנה שלי צועקת על אמא שלה או אח שלה וטורקת דלתות. משום מה רק בשירותים שומעים את זה, מזל.
הילדה הזאת לא שפויה משהו, היא בת 14, נראית בת 18, כל הזמן מסריחה מסיגריות, כל החברים שלה בני 25+ יו נואו, ילדה טובה מבית טוב.
לא נורא.
אני נורא עייפה, לילה קשה עבר על כוחותינו.
כצפוי עד 2 לא הייתי עייפה מדי, אני עדיין בשעון חופש - הולכים לישון מאוחר וקמים מאוחר ולא ב6 וחצי!!!
עד 1 וחצי כתבתי לי פוסט מושקע נורא בother blog שלי (ההוא באנגלית) כשפתאום שמעתי המולה בבית וכמובן שהייתי צריכה ללכת לראות מה קורה, שאני אפסיד אקשן? מסתבר שאחותי לא הרגישה טוב, הקיאה והיה לה חום. בגלל שגם ככה אבא\אמא היו שם החלטתי שאני אחזור לי לפוסט.
עברה שעה ואני עדיין בפוסט (שעוד לא סיימתי, סתם שתדעו) ושוב אני שומעת רעשים, שוב אחותי קמה, הלכתי לארות מה קורה, שוב אבא\אמא היו שם אז החלטתי שהגיע זמני ללכת לישון כי 4 שעות שינה זה לא הכי כיף בעולם.
לא הייתי ממש עייפה אבל כמו שאני מכירה את עצמי ברגע שאני מתחילה לקרוא אני נרדמת אז לקחתי את הספר שאני קוראת (בצרפתית! שלא יגידו שאני לא משכילה!) וקראתי. דף עובר ועוד דף, נגמר הפרק, נגמר עוד פרק ואני לא עייפה אז החלטתי שמספיק ואני מכבה את האור ובוהה בכוכבים שעל התקרה עד שאנ יאשתעמם וארדם.
מסתבר שזה דווקא עזר כי חצי שעה אחרי זה כבר הייתי בדרכי לעולם החלומות המופלא. איך שכבר ממש שקעתי בשינה אני שומעת ציחקוקים בבית.
קליאו מסתכלת בשעון - 4 בבוקר.
קליאו מנסה לזהות את הקול המצחקק - לא מוכר.
לרגע קט באמת חשבתי שאני שומעת קולות אבל מהר מאוד פשוט גיליתי שההורים התקשרו להזמין רופא חירום והם כרגע מנהלים שיחה על דברים כנראה נורא משעשעים.
במשך 5 דקות היתה לי דילמה עם עצמי - לקום או לא לחזור לישון?
הבחירה לא היתה ממש קשה, למי יש כוח לקום ב4 בבוקר, להתלבש וללכת לראות על מה הציחקוקים? לי לא. זה לא שהפסדתי משהו, אמא דאגה לעדכן שהרופא לא נראה טוב ולכן לא היה יכול להיות מועמד לבעל האידאלי (אמרתי לכם כבר שאני אמורה להתחתן בקרוב לא?)
קמתי ב6 וחצי בבוקר, טוב ב6 וחצי פתחתי עין אחת, הסתובבתי וסגרתי את העין לעוד חצי שעה של שינה. אחרי שבזבזתי 10 דקות על ניקוי הפירסינג (הוא לא הסתובב הבוקר, סתם אם תהיתם) נשארו לי 20 דקות להתלבש, להסתרק, להתאפר קצת כי 2 וחצי שעות שינה זה לא בדיוק הביוטי סליפ שלי ולסדר את התיק וכל זה לוקח הרבה יותר מ20 דקות, למען האמת חצי שעה אחרי הייתי בחוץ (וגם זה בגלל שזרקתי את עצמי החוצה כי 20 דקות להגיע לשיעור זה לא מספיק בכלל).
כרגיל הגעתי לשיעור 10 דקות באיחור ונכנסתי בדיוק באמצע דיון סוער על הסארס שמסעיר את כל העולם. אחרי שהאשמתי את הסינים בהפצת הוירוס ובאותו זמן גם אמרתי שהאנגלית יותר נחמדים המצרפתים ושהצרפתים לא שונאים את האמריקאית שבכיתה שלי בגלל שהיא אמריקאית וכנראה שיש בעיה אחרת (טוב נו, לא אמרתי את זה בקול, אני לא עד כדי כך רעה)
המשכנו בשיעור הנורא משעמם שברובו פשוט ניסיתי להתאושש מהשבועיים חופש שהיו ולהזכר בחוקי דיקדוק הלא מועיליים במיוחד שלמדנו ונשכחו ממוחי הבלונדיני.
את המשך הבוקר ושעות הצהריים ביליתי בחברת אנשים חביבים מהכיתה שלי ובשיחות מרתקות שהתחילו מימי הולדת, נמשכו להגדרות "מהי אורגזמה" (המילה כמובן. לכו תסבירו לסיני ואלג'יראי שלא מבינים את המילה אורגזמה מהי אורגזמה) והסתיימו בעובדה שחיים בלי אלכוהול הם לא חיים. אה כן וכמעט שכחתי, סקס רק אחרי החתונה זה בכלל לא מעשי.
שלא תגידו שלא היה לי יום מרתק ומלא שיחות מחכימות.
טוב נו, לפחות תעשו כאילו אוקיי?
ועכשיו לישון, גם ככה כבר נורא מאוחר וקישקשתי מספיק.
לסיום ציטוט חביב מהפרק שהיה היום בחברים:
"Emma is the product of a bottle of Merlot and a five-year-old condom."
לילה טוב
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
