לא נקשרת יותר לאנשים בחיים שלי.

לא רוצה את השטויות האלה יותר בחיים.

החלטתי לותר על אהבה כבר לפני חצי שנה והייתי צריכה להקשיב לעצמי ואני כל כך טיפשה ומפגרת ושונאת את עצמי כרגע וידעתי שטוב לא יצא מזה ושבסוף אני אבכה.

וזאת הפעם השניה בחיים שלי שאני צריכה לותר על מישהו שאני אוהבת.

ונמאס לי נמאס לי נמאס לי.

והכי נורא זה, שזה לא מרצוני ולא מרצונו. זה פשוט כי אנחנו חייבים כי ברור לשנינו שזה יכאב הרבה יותר אם נמשיך.

הלוואי שפשוט הייתי יכולה להעלם מהעולם כרגע.

ואני יכולה.

אבל זה עוד לא נגמר, יש עוד סיכוי קטן ורק בשבילו אני חיה כרגע.

רק הדקירות של חרבות זיכרון

שוב מכות את הלב, לא רוצות לעזוב

ובכל העולם לא מוצאים בן אדם

שיקח את הכאב ויתן לך לישון