Living the Parisian life. Champagne, Croissants and lots of French people. |
 כינוי:
בת: 40
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2003
אני בחיים לא אלד!
אלא אם כן יסממו אותי עד שאני לא ארגיש כלום.
למסקנה הזאת הגעתי אחרי שאתמול התעוררתי ב5 בבוקר עם כאבי בטן מזעזעים, כאילו מישהו החליט לכווץ לי את הבטן. עד 10 (!!!) לא הצלחתי להרדם בגלל זה ובאמת חשבתי שאני עוד שניה הולכת למות.
למזלי הכאב עבר אבל את יתר היום העברתי בגסיסה במיטה מול הטלוויזיה עד שב1 בלילה נמאס לי לישון ולא לעשות כלום אז עברתי להשתעמם מול המחשב, רק שכשחולים מחשב זה לא בדיוק דבר כיף אז אחרי 10 דקות חזרתי למיטה וניסיתי להרדים את עצמי בקריאת הספר שלי, רק שהוא לא משעמם בכלל אז לקח לי שעה להרדם, אבל לפחות נרדמתי!
היום קמתי ב12 וחצי, אני כבר לא חולה (בעצם קצת, אבל זה נראה לי כי לא אכלתי כלום אתמול), משעמם לי ואין אף אחד באיי סי.
אוף החופש הזה...
הבטחתי לאחשל לעזור לו קצת בביולוגיה יותר מאוחר, יש לו בגרות מחר ואין לו כוח ללמוד אז בגלל שאני biology freak הבטחתי להסביר לו קצת כדי שלפחות הוא ידע משהו מחר.
אני כזאת השפעה טובה על אנשים (או שאני פשוט יותר מדי משועממת..)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
