אז זהו, הבחור כרגע במטוס בדרכו להודו, הודיע לי שאם אני אמצא אהבה חדשה הוא יקבל את זה בהבנה.

נחמד מצידו לדאוג לי, אבל הוא הבטיח לחשוב עליי בין ג'ויינט אחד לשני, וגם שהוא יתגעגע אליי יותר משאני אתגעגע אליו, אז זה בסדר, כי אני כבר מתגעגעת.

התגברתי על הכמה ימים המטורפים שהיו לי, ואני לא יושבת ובוכה שהוא טס.

שטויות, נראה אותו בעוד חודש במקרה הגרוע, ואולי פחות במקרה הטוב.

גם ככה יעבור לי מהר כי אני אהיה בארץ ויהיו לי חברות לספר להן כמה שחבר שלי מדהים, כי הוא באמת כזה ואני סתם פסיכית.

היי, אם הבחור בא בשבילי לברצלונה (ולא התחרט!) כנראה שיקח לו קצת יותר מחודש לשכוח ממני...

עכשיו רק נשאר לי לספור את הימים עד שהוא חוזר (למרות שאני לא יודעת מתי הוא חוזר, וגם הוא לא, רק ביומיים הקרובים הוא ידע, ואז גם אני, ואז באמת אני אוכל לספור).

יאללה לישון, מחר קמים ב8 כי יש מיליון דברים לעשות. מיליון.

כמה שאין לי חשק לארוז...