Living the Parisian life. Champagne, Croissants and lots of French people. |
 כינוי:
בת: 40
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2003
סתם מחשבה...
אם רק הייתי יודעת איך הוא הרגיש כשהוא הגיע לארץ לפני 5 שנים היחס שלי אליו היה שונה.
רק עכשיו אני מבינה שאני הייתי בשבילו מה שלא היה לי כשעברתי לכאן.
מבינה איך הוא הרגיש, מבינה למה הייתי כל כך חשובה לו, מבינה שיכלתי לעשות כל כך הרבה ולא עשיתי כלום.
כבר מזמן שאנחנו לא בקשר, הוא עדיין אצלי במסנג'ר, מתחבר מדי פעם אבל אני לא שולחת לו כלום. אני אפילו לא יודעת למה. אולי כי כבר ניסיתי ליזום שיחות אבל הוא לא עונה לי - אולי מתעלם אולי פשוט עסוק. לא יודעת. אולי בכלל עדיף ככה.
הבטחתי לעצמי שאם אני אדבר איתו שוב מתישהו, אני אבקש ממנו סליחה.
לא עשיתי שום דבר רע, אבל אני חייבת לו התנצלות כי רק עכשיו אני מבינה שממש לא הייתי בסדר וזה מעצבן אותי.
זה מעצבן כי אני מתגעגעת אליו.
זה טיפשי להתגעגע למישהו שכבר מזמן לא נמצא בחיים שלי.
מישהו שעד שאיבדתי אותו לא ידעתי עד כמה הוא חשוב לי.
הלוואי ויכלתי לחזור 5 שנים אחרונה ולהתנהג אחרת.
כי רק עכשיו אני מבינה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
