Living the Parisian life. Champagne, Croissants and lots of French people. |
 כינוי:
בת: 40
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2003
ל-ח-ץ.
הטיסה שלי בעוד שבוע וכבר אמא שלי בלחץ אטומי.
אתמול חזרתי מהחדר כושר מותשת אחרי שרצתי מהבייביסיטר לרופא שיניים ומהרופאשיניים לחדר כושר וניסיתי לאכול ארוחת ערב בשקט מול הטלוויזיה, אבל לא. הגברת החליטה לשגע אותי אחרי שאמרתי לה מה אני צריכה להרשמה לאוני' (כי אני לא אהיה בפריז) היא התחילה להוציא לי את כל המסמכים שאני צריכה ו"אל תשכחי שאת זה אני שמה פה, ואת זה אני שמה שם" - אני אפילו לא הקשבתי כי ידעתי שבכל מקרה היא תתקשר אליי לשאול אותי איפה אני שמתי את כל הדברים. פעם שעברה הפכתי את כל החדר שלי בגלל שהיא טענה שאני לקחתי את התעודת בגרות שלי (היא בכלל היתה מסודרת יפה יפה בפינת מחשב).
זכרון זה לא צד חזק במשפחה.
אחרי שהיא מצאה לי את כל המסמכים הנחוצים (וגם הלא נחוצים אבל "אני שמה את זה פה כי תמיד אנחנו מחפשים את זה ולא מוצאים"), היא התחילה לעשות לי הרצאה על "איך להסתדר בשדה תעופה". לא משנה כמה פעמים אמרתי לה שאני מספיק גדולה להסתדר לבד בשדה תעופה (הלו אמא אני בת 18 ויודעת צרפתית, מה כבר יקרה?! אני אלך לאיבוד?!) היא המשיכה בהרצאות שלה עד שהיא שמה לב שאני באמת לא מקשיבה לה ואז סוף סוף זכיתי לקצת שקט.
היום בבוקר קמתי ברבע ל8 כי נזכרתי שאתמול לא בדקתי אם הכסף לכרטיס עבר לי לחשבון. קמתי בקושי מהמיטה (נראה לי שכבר חודשיים בערך לא קמתי כל כך מוקדם) והלכתי לכיוון המחשב מנסה לא להתקע בדברים. כמובן שהאתר של הבנק לא פעל אז חזרתי למיטה. כמובן שאיך שאמא ראתה שאני ערה היא ישר קפצה עליי עם מיליון שאלות ("את יודעת איך להגיע לאלעל? יש לך את הפאלפון הישראלי? וכו' וכו' וכו') שכמובן אני עניתי להם במילמולים שהיו אמורים להיות כן, לא ותני לי לישון ואז איכשהו היא החליטה שכשאני אהיה בארץ נוכל לדבר במסנג'ר (מאז שהיא גילתה את נפלאות התוכנה היא מנסה לשכנע את כל מי שהיא מכירה להוריד מסנג'ר). אחרי שהיא בדקה שיש לי אותה ברשימה שלי ניסיתי להכניס לה קצת הגיון לראש ולהסביר לה שלא יהיה לי בדיוק מאיפה להתחבר למסנג'ר כי בשביל מסנג'ר צריך מחשב ולא יהיה לי מחשב. זו היתה טעות אני חושבת כי באותה שניה היא התחילה לעשות לי רשימה של אנשים שאני מכירה שיש להם מחשב. זה התחיל בהילה ("להילה יש מחשב תוכלי להתחבר מאצלה" אבל אמא, אני לא אהיה 24\7 אצל הילה), המשיך ברייצ'ל ("אז כשתהיי אצל רייצ'ל" אמא, היא בצבא והיא חוזרת הביתה פעם בשבועיים), המשיך לשירלי ("לשירלי אין מחשב?" אמא, שירלי לא יודעת לשלוח אימייל. עד לפני חצי שנה היא לא ידעה להדליק מחשב) והיא סיימה עם כל הקרובי משפחה בעלי מחשב ואינטרנט שאני אוכל להתחבר מאצלם. אני עדיין תוהה אם היא חשבה לרגע שהיא יכולה להתקשר אליי.
תודה לאל שבשלב מסויים היא היתה צריכה ללכת לעבודה אחרת זה לא היה נגמר טוב.
ועכשיו אני אקפוץ למקלחת ואלך לקחת את הכרטיס טיסה שלי לפני ששיילה מגיעה.
יומטוב.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
